מדינות המפרץ תחת מתקפות איראן, מרגישות את הלחץ כאשר ארה"ב נותנת עדיפות להגנת ישראל בהיררכיה הצבאית

מאז שארצות הברית וישראל החלו במלחמתן נגד איראן, תוך התמקדות בהנהגה האיראנית, באתרים צבאיים, במתקנים גרעיניים, באזורים אזרחיים, כולל התנקשות בחייו של המנהיג העליון עלי ח'אמנאי, טהרן השיקה מתקפות תגמול נרחבות באמצעות טילים ומל"טים ברחבי אזור המפרץ.

התגובה האיראנית כוונה נגד נכסים צבאיים אמריקאיים, תשתיות אנרגיה, מתקנים אזרחיים ואתרים אחרים במספר מדינות של מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ — כגון ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, קטאר, בחריין וכווית — המארחות בסיסים צבאיים אמריקאיים או מקיימות קשרים הדוקים עם וושינגטון, וכן בעיראק.

בעוד שטהרן גם הפציצה את ישראל, טילים חצו גם את אזרבייג'ן וטורקיה. טהרן לא לקחה אחריות על חלק מהתקיפות, וטוענת כי מדובר במבצעים תחת דגל כוזב של ישראל, שנועדו לעורר כאוס ולעודד את מדינות ערב להשתתף במלחמת ארה"ב-ישראל באיראן, שכבר גבתה את חייהם של יותר מ-1,300 איראנים, בהם כ-150 תלמידות.

למרות שהן מארחות כוחות ונכסים אמריקאיים, מדינות המועצה לשיתוף פעולה במפרץ סבורות שארה"ב לא סיפקה הגנה מספקת מפני ההתקפות האיראניות. כמה פקידים ערבים הביעו בפומבי את זעמם על כך, בטענה שההגנה האמריקאית נתנה עדיפות לאינטרסים האמריקאיים והישראליים על פני ביטחון המפרץ.

דבר זה הוביל לחששות נרחבים יותר לגבי ערכן של בריתות ארה"ב, וכמה פקידים במפרץ בוחנים את החוזים ושוקלים להפעיל סעיפי כוח עליון בשל הלחץ הכלכלי שמפעילה המלחמה.

אישים ציבוריים, כמו ראש המודיעין הסעודי לשעבר הנסיך תורקי אל-פיסל והמיליארדר מאיחוד האמירויות הערביות ח'לאף אחמד אל-חבטור, מתחו ביקורת על המלחמה וכינו אותה "מלחמת נתניהו", ברמז לכך שראש ממשלת ישראל הנצי, בנימין נתניהו, השפיע על פעולות ארה"ב על חשבון היציבות האזורית.

מומחים טוענים כי בכל הנוגע לחימוש ישראל ובעלות בריתה במפרץ, ארה"ב נוקטת ב"היררכיה" של נשק.

"ישראל מקבלת כ-3.8 מיליארד דולר בשנה בסיוע צבאי, גישה למערכות המתקדמות ביותר של ארה"ב, כולל מטוסי F-35 משופרים, הסכמי פיתוח משותף, ציוד אמריקאי המוצב מראש על אדמתה, והתחייבות חוקית לשמור על 'יתרונה הצבאי האיכותי' על כל שכנותיה באזור – כולל מדינות המפרץ", אומר ג'ורג' בישראת, פרופסור למשפטים ופרשן בולט לענייני המזרח התיכון, ל-TRT World.

"מדינות המפרץ קונות נשק אמריקאי, לעתים בכמויות אדירות, אך מדובר בעסקאות מסחריות, לא במענקים — והן כרוכות בתנאים שישראל לעולם לא נדרשת לעמוד בהם", הוא מוסיף.

נשק שארה"ב שולחת לישראל

רוב הנשק שארה"ב שולחת לישראל הוא בצורת סיוע צבאי, כאשר תל אביב משלמת חלק מזערי ממנו.

ארה"ב שולחת לישראל 3.8 מיליארד דולר מדי שנה בסיוע צבאי, אך זהו רק בסיס.

לפי המועצה ליחסי חוץ, מכון מחקר אמריקאי, וושינגטון שלחה לישראל עד 21 מיליארד דולר מאז תחילת רצח העם בעזה באוקטובר 2023.

בינואר 2026 אישרה ארה"ב מכירת נשק לישראל בשווי 6.67 מיליארד דולר, כמה שבועות לפני ששתי המדינות פתחו במלחמה נגד איראן. בשבוע שעבר אישרה ממשלת טראמפ מכירת נשק לישראל בסך 151.8 מיליון דולר, תוך שימוש בסמכות "חירום" כדי לעקוף את דרישות הביקורת של הקונגרס.

וושינגטון מספקת לישראל סוגים שונים של נשק, כולל מטוסי קרב F-15 ו-F-16, פצצות מונחות מדויקות (ערכות JDAM, פצצות נגד בונקרים) וטילים מסוג Hellfire.

בנוסף, ישראל היא המדינה היחידה באזור שברשותה מטוסי קרב F-35. היא גם נהנית מגישה למאגר התחמושת של עתודה מלחמתית לישראל (WRSA-I), מחסן בבעלות ארה"ב הממוקם בישראל לשימוש חירום.

וושינגטון מספקת גם סיוע מתוך הסיוע הצבאי השנתי לשמירה על ההגנה של ישראל, כולל מערכות כיפת ברזל, קלע דוד וחץ.

עם זאת, מתקנים אלה אינם נגישים לבעלות בריתה של ארה"ב במפרץ.

מדינות המפרץ רוכשות נשק בעיקר מארה"ב, ומקבלות סיוע צבאי מינימלי, בניגוד לישראל.

בינואר 2026 אישרה ארה"ב מכירת נשק בשווי 9 מיליארד דולר לסעודיה. ב-2025 הסכימו שתי המדינות על עסקת נשק היסטורית בשווי של כ-142 מיליארד דולר.

על פי נתוני הקונגרס, קטאר – המשקיעה הגדולה ביותר בארה"ב – רכשה נשק בשווי של כ-47.9 מיליארד דולר מאז 2010.

שותפות ביטחוניות אחרות של ארה"ב, כמו כווית ובחריין, מוציאות גם הן עשרות מיליארדי דולרים על מכירת נשק.

ארה"ב מוכרת מטוסי קרב F-15 למדינות המפרץ, בעיקר לסעודיה ולקטר, ומטוסי F-16, בעיקר לאיחוד האמירויות הערביות.

נכון להיום, אף מדינה במפרץ אינה מחזיקה במטוסי קרב F-35 של ארה"ב.

עסקה מוצעת עם ערב הסעודית נתקלת במגבלות רבות ועדיין לא הושלמה. ישראל היא כיום המדינה היחידה באזור שיש לה גישה למטוסי קרב חמקנים אלה.

וושינגטון מוכרת גם מסוקי בואינג AH-64 אפאצ'י לכל מדינות המפרץ.

בתחום מערכות ההגנה, ארה"ב מוכרת מערכות טילים פטריוט ומערכות הגנה אזורית בגובה רב (THAAD) לכל מדינות המפרץ.

הפער בתמיכת ארה"ב בישראל לעומת בעלות בריתה במפרץ מדגיש "היררכיה ברורה", אומר בישראת.

"אין פיתוח משותף, אין שיתוף מודיעין דומה, אין הגנה פוליטית שווה. היחסים בין ארה"ב לישראל הם מבניים. היחסים עם מדינות המפרץ הם עסקיים".

תקיפות איראניות ברחבי מדינות המפרץ

לקראת המלחמה של ארה"ב וישראל באיראן, כמה ממנהיגי מדינות המפרץ הזהירו את ארה"ב מפני הסלמה עם איראן, והזהירו מפני השלכות חמורות על הביטחון והכלכלה באזור — כולל על מדינותיהם.

הפניות הללו, שהועלו ככל הנראה בינואר 2026 במהלך התגברות הכוחות הצבאיים של ארה"ב, זכו להתעלמות כמעט מוחלטת, מה שהגביר את תחושת הבגידה כאשר התממשו התוצאות הצפויות.

מדינות כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות תמכו בהרגעת המצב ובדיפלומטיה, אך נאלצו להתמודד עם השלכות לא פרופורציונליות כתוצאה מתגובת איראן.

איראן כיוונה את מרבית התקפותיה לעבר איחוד האמירויות הערביות, עם יותר מ-1,400 התקפות שהרגו ארבעה אזרחים ופצעו 114 אחרים, לפי נתוני איחוד האמירויות הערביות. היעדים כללו מתקנים צבאיים אמריקאיים כמו בסיס חיל האוויר אל-דאפרא, נמלים, בתי מלון, אזורי מגורים ושדה תעופה בינלאומי.

בסעודיה, התקיפות התמקדו בתשתיות אנרגיה ובאתרים אזרחיים וצבאיים, כולל בית הזיקוק ראס טנורה, שדה הנפט שייבה המפיק כמיליון חביות ביום, מתקני נפט וגז, שגרירות ארה"ב בריאד ואזורי מגורים בריאד.

התקיפות הראשוניות היו מוגבלות, אך הסלימו וכללו יעדי נפט מרכזיים. איראן גם ביצעה מספר תקיפות נגד בסיס חיל האוויר הנסיך סולטאן ליד אל-חארג', מתקן מרכזי המארח כוחות אמריקאים וסעודיים, שבו נהרג החייל האמריקאי סמל בנימין פנינגטון.

עם זאת, איראן תיארה חלק מהתקיפות כפעולות דגל כוזב של ישראל.

בקטר, היעדים האיראניים כללו את הערים התעשייתיות מסאיד ורס לאפן, וכן תשתיות נפט וגז. בסיסים אמריקאיים כמו אלה באל-עודיד נפגעו גם הם, לצד אזורים אזרחיים, מה שהביא להפסקת הייצור במתקני QatarEnergy.

בבחריין, איראן תקפה את מטה הצי החמישי של חיל הים האמריקאי במינה סלמן, אתר אסטרטגי המפקח על פעולות חיל הים האמריקאי במפרץ הפרסי, בים סוף, בים הערבי ובחלקים מהאוקיינוס ההודי.

בכווית, איראן הודיעה כי תקפה את בסיס חיל האוויר האמריקאי עלי אל סאלם במספר טילי שיוט. בבסיס זה מוצב ה-386th Air Expeditionary Wing של חיל האוויר האמריקאי. תקיפת מל"ט איראני הרגה שישה חיילים אמריקאים בנמל אזרחי בכווית, לאחר שעברו מבסיס הצבא קמפ אריפג'אן, שגם הוא הותקף על ידי איראן. איראן תקפה גם את קמפ בוהרינג, שם נהרג חייל אמריקאי במה שאנשי ממשל אמריקאים הגדירו כאירוע רפואי.

משרד המלחמה האמריקאי טען כי מותו של סורפלי דביוס לא היה קשור לקרב. עם זאת, מותו הוא השמיני מאז שארצות הברית וישראל החלו לתקוף את איראן.

מתקנים צבאיים אמריקאיים ומתקנים אחרים בעומאן ובעיראק היו גם הם יעד לתקיפות במלחמה המתמשכת.

היכנסו לאוקראינה

"מדינות המפרץ מפעילות סוללות הגנה מפני טילים מתוצרת ארה"ב והעמיקו את שילובן בתשתית הפיקוד והשליטה של ארה"ב. אך הן חסרות את הארכיטקטורה הרב-שכבתית והמובחנת של ישראל", טוען בישראת.

"איראן השקיעה רבות בטקטיקות רוויה: כמויות גדולות של מל"טים זולים בשילוב עם טילים בליסטיים וטילי שיוט, שנועדו להציף כל הגנה. יירוט אפשרי, אך אין ערובה", הוא אומר.

בישראת מציין כי אף שהנכסים שהוצבו קדימה על ידי ארה"ב מרחיבים את ההגנה באופן משמעותי, ארה"ב לא יכולה להיות "הגיבוי של כל בעלת ברית ללא הגבלת זמן".

"מדינות המפרץ יודעות זאת, ולכן הן מאיצות את הרכש. עם זאת, סגירת הפער דורשת זמן, והן עדיין לא עשו זאת".

מדינות המפרץ פונות כעת למומחיות של אוקראינה בהדיפת מל"טים איראניים מסוג "שהד".

המזל"טים האיראניים הזולים, המיוצרים בייצור המוני, מהווים אתגר גדול למדינות המועצה לשיתוף פעולה במפרץ, הנאלצות להסתמך על טילים יקרים כדי להפיל אותם.

קייב עסקה בלוחמת מזל"טים נרחבת במהלך הסכסוך בן ארבע השנים עם רוסיה.

"בקשתנו פשוטה מאוד. אנו מעוניינים לכסות את המחסור שלנו בטילים מסוג פטריוט, ובתמורה נוכל לספק את מספר המיירטים המקביל", אמר נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי בשבוע שעבר בהתייחסו לנכונותו להציע סיוע למדינות המועצה לשיתוף פעולה במפרץ.

"אנו בהחלט מוכנים לחלוק את המומחיות שלנו כדי לסייע בהגנה על התשתית האזרחית והנפטית, אשר כפי שאתם רואים משפיעה על העולם כולו".

ביום שני טען זלנסקי כי 11 מדינות פנו לקייב בבקשה לעזרה בהתמודדות עם מל"טים איראניים המשוגרים על ידי טהרן בתגובה לתקיפות אמריקאיות-ישראליות.

כמה מומחים אוקראינים למל"טים כבר נמצאים בדרכם למזרח התיכון וצפויים להגיע לשם השבוע, אמר זלנסקי.

בשבוע שעבר, במהלך פגישת שרי החוץ של האיחוד האירופי ושל מדינות המפרץ, אמרה קאיה קאלס, ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, כי אוקראינה מציעה למדינות GCC מיירטים למל"טים.

"אוקראינה יכולה לסייע למדינות המפרץ, מכיוון שהיא פיתחה מיירטים למל"טים והגנה מפני מל"טים. לכן, אנו יכולים גם לבחון כיצד לשלב את הדברים הללו כדי לסייע למדינות להדוף את התקפות המל"טים."

ארה"ב זורקת את בעלות בריתה במפרץ "מתחת לאוטובוס"

בדיון על תגובות מדינות ה-GCC, במיוחד בעקבות פעולות שהן התנגדו להן אך נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ביצע בהמלצתו הברורה של נתניהו מישראל, אומר סולטן ברקת, פרופסור לגישור בסכסוכים ולימודי הומניטריים באוניברסיטת חמד בן חליפה, ל-TRT World כי ארה"ב הבינה היטב את הסיכון ואת ההשפעה שתהיה לכך על מדינות המפרץ, "אך בכל זאת הן (ארה"ב וישראל) החליטו להמשיך עם זה".

ברקת מביע את תחושת האכזבה של מדינות המועצה לשיתוף פעולה במפרץ (GCC) מארה"ב, בשל התעלמותה מהסיכונים ליציבות האזורית, לפיתוח הכלכלי ולאספקת האנרגיה העולמית, מה שמביא לחשיבה מחודשת על בריתות הביטחון ולהפחתת התלות בהגנה האמריקאית.

"לא אתפלא אם אנשים מרגישים שבעצם זרקו אותם מתחת לאוטובוס", אומר ברקת.

"אני בטוח שהם יוכלו להתאושש מכך. הנושא המרכזי כעת הוא לשמור על אחדות, לנסות לרסן את עצמם ככל האפשר ולא להסתמך על הבטחות להגנה מבחוץ", הוא מוסיף.

ברקת מציין כי כל תגובה של מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC) תסבך את האזור במלחמה של שנים עם האוכלוסייה הגדולה של איראן.

"בסופו של דבר, הם שכנים של איראן, וכל המדינות שמגיעות להגן ולהתערב, כולל ישראל, אינן שכנות ישירות. הן יכולות לסגת בכל רגע ולהשאיר אותם בשריפה שתשרוף כנראה את כל האזור".

ברקת גם מצביע על נקודות תורפה כמו התיאום בין איחוד האמירויות הערביות לישראל, וכיצד האירועים האחרונים — כולל ההתקפות על קטאר והפעולות הישראליות הרחבות יותר — פגעו בתדמיתו של מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC) כגוף יציב ותיירותי, אם כי התאוששות אפשרית באמצעות אחדות ואיפוק.