צבא הכיבוש הישראלי מתמודד עם משבר משמעתי והסברתי חסר תקדים, הנובע מכישלונו המוחלט לבלום את חייליו מלפרסם תיעודים עצמיים של פשעיהם ברשתות החברתיות.

התופעה, שמובילים בעיקר כוחות המילואים, חושפת תרבות עמוקה של חסינות ויוהרה, שבה חמושים מתעדים את פניהם ומעשיהם ללא כל חשש מדין וחשבון.

הסרטונים והתמונות הללו הפכו לצינור המידע האמין ביותר עבור עיתונאים וארגוני זכויות אדם, המשתמשים בהם כדי לפרק את הנרטיב הצבאי הרשמי ולהציג לעולם את המתרחש בשטח.

מחילול כנסיות בלבנון ועד לביזה בעזה

ההרס השיטתי והזלזול בקודשי הדת תועדו בפירוט על ידי החיילים עצמם בשתי חזיתות מרכזיות, בחזית לבנון: בעיירה הדרומית דבל, תועד חייל כשהוא מנתץ בפטיש כבד את פסלו של ישו, אירוע שעורר סערה בינלאומית ואילץ את הצבא להתנצל.

שבועות ספורים לאחר מכן, הועלה מאותה עיירה תיעוד של חמושים המניחים סיגריה בפיה של מפתה של מרים הבתולה.

גם בעזה, הרשתות הוצפו בסרטונים של חיילים השורפים ספרי קוראן, רומסים שלטים באמצעות טנקים, יורים ללא הבחנה ומחריבים שכונות מגורים.

כמו כן, נחשפו תמונות רבות של חמושים המתגאים בביזה של בגדי נשים פנימיים מבתים פלסטיניים שתושביהם נעקרו.

כישלון הצנזורה והמצוד המשפטי הבינלאומי

בתגובה לנזק התדמיתי, הצבא מנסה להפעיל אמצעי משמעת ואף הטמיע מערכת בינה מלאכותית בשם "מורפיוס" לניטור חשבונות החיילים.

בעוד שדוברות הכיבוש טוענת לירידה בהיקף הפרסומים, מומחים משפטיים מבהירים כי מדובר בצעדים חלקיים ומאוחרים מדי, שכן הנזק הערכי והתדמיתי הוא בלתי הפיך.

כיום, התיעודים שהעלו החיילים מתוך דחף של הרס עצמי משמשים כבומרנג משפטי.

יחידות תחקיר ועיתונאים פלסטינים עצמאיים מקטלגים את החומרים ומזהים את החיילים בשמותיהם המלאים.

מאגרי מידע אלו מועברים לארגונים משפטיים בינלאומיים באירופה, כמו קרן הינד רג'ב בבלגיה, שעוקבים אחר תנועותיהם של אותם חיילים מחוץ לגבולות המדינה ומגישים נגדם תביעות ובקשות מעצר על פשעי מלחמה בכל מדינה שבה הם נוחתים.

מקור: TRT World and agencies