הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להרחבת ההפרדה המגדרית בהשכלה הגבוהה, ברוב של 52 תומכים מול 43 מתנגדים.
החוק מאפשר לאוניברסיטאות ולמכללות לפתוח תוכניות לימודים נפרדות לגברים ולנשים גם בתארים מתקדמים – תואר שני ודוקטורט – בכפוף לאישור המועצה להשכלה גבוהה.
החקיקה מתבססת על פסיקת בג"ץ משנת 2021, שאישרה את מדיניות המל"ג המתירה תוכניות לימודים נפרדות ומוגבלות לתואר ראשון, במטרה לשלב סטודנטים חרדים בהשכלה הגבוהה ובשוק העבודה. בפסק הדין הדגיש בית המשפט כי ההסדר נועד לציבור החרדי בלבד, וקבע מגבלות ובהן הגבלת ההפרדה לכיתות הלימוד במוסדות מעורבים ואיסור על אפליית מרצות.
החוק החדש מרחיב את המסגרת הזו לתארים מתקדמים ופותח אותה לכלל הסטודנטים, ולא רק לציבור החרדי. הסתייגות שהגיש ח"כ יוסי טייב (ש"ס), שביקשה להרחיב את ההפרדה לאזורים נוספים בקמפוסים, נדחתה.
חברי הקואליציה שתמכו בחוק טוענים כי הוא ירחיב את הזדמנויות ההשכלה לנשים דתיות. יוזמת החוק, ח"כ לימור סון הר-מלך ממפלגת הימין הקיצוני עוצמה יהודית, טענה כי החקיקה תקדם נשים ממגזרים שלטענתה לא זכו עד כה להזדמנויות הראויות להן.
מנגד, חברי האופוזיציה ונציגי האקדמיה, שניהלו מאבק נחרץ נגד החוק, טוענים כי הוא מרחיב את ההפרדה המגדרית מעבר להסדרים הקיימים שלא לצורך, מעדיף שיקולים דתיים על פני זכותן של סטודנטיות ומרצות לשוויון, לכבוד ולחופש תנועה, ופוגע בחופש האקדמי ובאיכות ההוראה והמחקר. ערב ההצבעה פרסמו דיקני כל בתי הספר לרפואה בישראל מכתב אזהרה משותף נגד החקיקה.
מגמת ההפרדה אינה מוגבלת לאקדמיה. עיריית בני ברק החליטה להפוך קטעים מרחובות שלמה המלך ועזרא לאזורים בהפרדה מגדרית – צעד שיהפוך את בני ברק לעיר הראשונה בישראל עם רחובות נפרדים לגברים ולנשים, כפי שנחשף לראשונה בערוץ 13. ההחלטה, החלה על האזור הסמוך למספר אולמי אירועים, התקבלה בעקבות הוראת רבני העיר, שטענו כי ההפרדה נדרשת לניהול הקהל הרב במקום. בתגובה לפרסום מסרה העירייה כי היא פועלת בהתאם למכתב רבני העיר, וציינה כי הציבור בעיר נשמע להוראותיהם. העירייה הוסיפה כי ייתכן שההסדר יורחב בעתיד לרחובות נוספים.
ניסיונות להנהיג הפרדה במרחב הציבורי בישראל אינם חדשים: בשנת 2017 הורה בג"ץ להסיר שלט שביקש להפריד בין המינים ברחובות שכונה חרדית בבית שמש. ההחלטה בבני ברק מגיעה על רקע התגברות הדרישות מצד הציבור החרדי להתאמת כללים עירוניים לאורח החיים החרדי: בטבריה מפגינים חרדים בדרישה להפוך את חוף טרפז לחוף נפרד, ובצפת פרצו בשבוע שעבר מחאות בדרישה להפסיק את התחבורה הציבורית בשבת.
אושר גם החוק המצמצם את סמכויות היועמ"ש
הכנסת אישרה השבוע גם את החוק לצמצום סמכויות היועצת המשפטית לממשלה, ברוב של 61 מול 51.
החוק, אחד הצעדים המרכזיים במהלכי הרפורמה המשפטית של קואליציית ראש הממשלה בנימין נתניהו, מבטל את מעמדן המחייב של חוות הדעת של היועמ"ש והופך אותן להמלצות שהממשלה רשאית שלא לקבל.
בנוסף, החוק מפצל את התפקיד לשניים: גורם אחד ישמש כיועץ המשפטי לממשלה וייצג את המדינה בעניינים אזרחיים, ואילו תובע כללי נפרד יקבל סמכות בלעדית בתחום הפלילי והתביעה הציבורית. היועץ המשפטי ימונה על ידי הממשלה בהמלצת ראש הממשלה ושר המשפטים, כהונתו תהיה צמודה לכהונת הממשלה, והממשלה תוכל להדיחו בין היתר בשל חילוקי דעות המונעים שיתוף פעולה.
האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ נגד החוק בטענה שהוא מסכן זכויות אדם, מחליש את שלטון החוק ופוגע בבלם מרכזי מפני הפעלה בלתי חוקית של סמכויות שלטוניות.
נתניהו נעדר מההצבעה, כפי שנעדר גם מהצבעות נוספות השבוע במסגרת "מרתון החקיקה" הנערך על פי הדיווחים כחלק מהסכם פוליטי עם המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה.
