וושינגטון — באולמות השיש של הסנאט האמריקאי, ראש המודיעין הלאומי טולסי גאברד התייצבה לשימוע שנגע בלב המלחמה ההולכת ומסלימה של אמריקה מול איראן.

לצדם של ראש ה-CIA ג׳ון רטקליף וראש ה-FBI קאש פאטל, גאברד הציגה את הערכתה לגבי האיומים העולמיים על רקע התקיפות המתמשכות. ואולם, הישיבה חשפה מתחים חריפים בתוך הנרטיב הרשמי של ארה״ב, שבמסגרתו הוצג העימות.

היא נמנעה מלתת תשובות ישירות לשאלה האם קהילת המודיעין תדרכה מראש את ממשל טראמפ לגבי הסבירות שאיראן תבצע תקיפות נגד מדינות שכנות מפיקות נפט, או תסגור את מצר הורמוז — נתיב ימי חיוני שדרכו עוברים 20 אחוזים מהנפט והגז בעולם.

בעדותה הכתובה אמרה גאברד כי מבצע “פטיש חצות” בשנת 2025 “השמיד לחלוטין” את יכולת העשרת האורניום של איראן, כאשר מתקנים תת-קרקעיים נקברו תחת טונות של מלט ופלדה, ולדבריה לא הייתה מאז כל ראיה למאמצי שיקום.

עם זאת, היא לא הקריאה את החלק הזה בקול במהלך דברי הפתיחה שלה, בטענה למחסור בזמן, ואישרה אותו רק תחת שאלות ישירות. האמירה הזאת מערערת את הטענות בדבר איום גרעיני מיידי שסייע להצדיק את הפעולה הצבאית האמריקאית.

אם תשתית הליבה נותרה ללא שינוי כמעט שנה, טיעון הדחיפות נחלש באופן משמעותי.

זה היה הרגע שבו השימוע בסנאט נעשה חד במיוחד.

הסנאטור ג'ון אוסוף התערב, ושאל שאלה שמטרתה ישירות להצדקת המלחמה: האם לפני שארצות הברית וישראל פתחו במתקפה על טהרן בחודש שעבר, איראן היוותה "איום גרעיני מיידי"?

רגעים קודם לכן, גאברד דילגה על קטע קריטי בהערותיה המוכנות מראש. השורות שהושמטו היו חד-משמעיות.

תוכנית הגרעין של איראן “הושמדה לחלוטין” בעקבות “מבצע פטיש חצות” ביוני האחרון. ומאז “לא נעשו כל מאמצים לנסות לשקם את יכולת ההעשרה שלה”.

אוסוף הקריא לה באולם את דבריה שלה ושאל אם אלה משקפים את הערכת קהילת המודיעין.

“כן,” השיבה ראש המודיעין הלאומי.

לאחר מכן העלה את עמדת הבית הלבן.

“הבית הלבן אמר ב-1 במרץ השנה שהמלחמה הזאת נפתחה והיא ‘מערכה צבאית לחיסול האיום הגרעיני המיידי שמציב המשטר האיראני’,” אמר, ואז שאל אם גם זה משקף את עמדת קהילת המודיעין.

המתח בחדר נותר מוחשי.

מוקדם יותר, סגן יו״ר הוועדה מארק וורנר כבר התמקד באותו קטע שהושמט. הוא הצביע על החלק שהיא לא הקריאה. גאברד הסבירה כי “דילגה” עליו משום ש”הבינה שהזמן הולך ואוזל”.

וורנר לא הניח לזה לעבור.

“בחרת להשמיט את החלקים שסותרים את הנשיא,” השיב.

הגדרת “איום מיידי” נתונה בידי ראש הממשלה

גאברד סירבה שוב ושוב לקבוע האם איראן היוותה סכנה מיידית לפני התקיפות.

היא אמרה לסנאטורים, ובהם ג׳ון אוסוף, כי “האדם היחיד שיכול לקבוע מהו ומה אינו איום מיידי הוא ראש הממשלה”.

היא לא אישרה האם קהילת המודיעין העריכה שקיים סיכון גרעיני מיידי.

העימות הזה הדגיש פער ברור בין הניתוח המודיעיני האמריקאי לבין קבלת ההחלטות הפוליטית.

הוא גם הגיע בעקבות התפטרותו הדרמטית ביום שלישי של ג׳ו קנט, ראש המרכז הלאומי ללוחמה בטרור, שטען כי לא היה כל איום מיידי על ארה״ב מצד איראן.

הממסד האיראני עדיין שלם ברובו

גאברד תיארה את הממשלה האיראנית כ“שלמה אך מוחלשת במידה רבה”, ואמרה כי הכוחות הקונבנציונליים שלה נחלשו משמעותית בעקבות המלחמה של ארה״ב וישראל.

היא הזהירה כי אם השלטון ישרוד, ייתכן שיידרשו לו שנים כדי לשקם טילים, כטב״מים ויכולות אחרות.

היא גם הזכירה הערכות מודיעיניות ותיקות שלפיהן איראן עשויה להשתמש במצר הורמוז כמנוף לחץ בתגובה ללחצים המופעלים עליה, אך סירבה לחשוף פרטים על התדרוכים שניתנו לנשיא לפני המלחמה.

התמונה שהציגה שילבה בין הישגים טקטיים לבין אי-ודאות ארוכת טווח.

חילופי הדברים בוועדת המודיעין של הסנאט ביום רביעי התרחשו על רקע שאלות נוקבות מצד כמה סנאטורים בכירים, שביקשו הבהרות באשר לאופן שבו הערכות המודיעין האמריקאיות עלו בקנה אחד עם החלטתו של טראמפ לתקוף את איראן.

בעוד שגאברד ניסתה להשיב על חלק מהנקודות, היא התחמקה מאחרות והותירה אותן לדיונים חסויים.

ככל שנראה שהמלחמה עם איראן צפויה להתעצם, ועם צפי לשימועים נוספים, נותרות בעינן השאלות הרחבות יותר: האם המודיעין האמריקאי אכן תמך במלואו בהחלטה לצאת למלחמה נגד איראן, או שמא גורמים חיצוניים אחרים עיצבו את מהלך האירועים.