עובדים הודים בעיר אשקלון הישראלית הוכו ב"תקיפה מכוונת, מונעת משנאת גזע", כך על פי דיווחים בתקשורת הישראלית.
העיר הדרומית בישראל נמצאת כ‑50 קילומטרים מתל אביב ובקרבת רצועת עזה.
האירוע מגיע על רקע החלטת הודו שלא להצטרף ליותר מ‑80 מדינות שגינו את הרחבת ההתנחלויות ביהודה ושומרון בהצהרה משותפת באו"ם, בזמן שראש ממשלת הודו נרנדרה מודי מתכנן לבקר בישראל בשבוע הבא.
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אמר ביום שלישי שמודי יבקר "בשבוע הבא", וכי ישראל "פופולרית מאוד" בהודו.
וידאו ששחרר השדרן הישראלי KAN מראה לפחות שני גברים מותקפים על ידי קבוצת תוקפים במה שנראה כפארק ציבורי.
כתוביות בעברית המלוות את הצילומים תיארו את המתקפה כ״מארב מתוכנן״ מונע על ידי "גזענות וזדון", וטענו שהתוקפים תיאמו את ההתקפה דרך הודעות בוואטסאפ לפני שפנו לעובדים הודים בשכונה.
המשדר ציין שהקבוצה תכננה את המתקפה מראש וביצעה את ההכאה באור יום. לא היה מייד ברור מתי התרחש המקרה, אם כי הדיווח הווידאו פורסם ב‑16 בפברואר.
הודים בישראל
האירוע עורר עניין בהודו, שם מפלגת הקונגרס במצודת האופוזיציה קראה לרשויות להתערב ולדאוג לטיפול הרפואי לפצועים.
בפוסט ב‑X קרא דובר של הקונגרס לשר החוץ ס. ג'אישנקר לבדוק בדחיפות את מצבן של הפצועים ולהעלות את הנושא מול הרשויות הישראליות.
בהצהרה נשאלה גם השאלה האם מודי יתייחס להתקפות שלכאורה גזעניות נגד אזרחים הודים במהלך ביקורו בישראל.
נוכחותם של עובדים הודים בישראל גדלה מאז שהשלטונות הישראליים השעו היתר עבודה לאלפי פועלים פלסטינים באוקטובר 2023, מה שיצר מחסור בכוח עבודה.
איגודי עובדים בהודו, כולל ה‑All India Trade Union Congress, ביקרו בעבר קמפיינים לגיוס עובדים לישראל, וציינו סיכוני בטיחות וחוסר שקיפות.
בשנת 2024 פרסמה הממשלה ההודית מודעות על 10,000 משרות לפועלי בניין לישראל בשתי מדינות לפחות — הריאנה ואוטאר פראדש.
דיווחים מצביעים גם על מאה־אחרים של אזרחים ישראלים ילידי הודו, במיוחד ממדינות הצפון‑מזרח מניפור ומיזוראם, שמענו לקריאת הצבא הישראלי "להילחם בעזה".
דוח של הדוברת המיוחדת של האו"ם, פרנצ'סקה אלבנזה, קבע כי בין אוקטובר 2023 לאוקטובר 2025 הודו הייתה בין 26 המדינות שיצאו כלי נשק ותחמושת לישראל, על אף ההאשמות הנרחבות לפשעי מלחמה ולג'נוסייד ברצועת עזה.
הודו וישראל חתמו בספטמבר על הסכם השקעות דו‑צדדי שנועד להרחיב את המסחר והשת"פ הפיננסי, אף על פי שתל אביב עמדה בפני בידוד בעקבות הטענות לנאכיפות בעזה.
הודו התקרבה לישראל תחת ממשלתו של מודי, שמזוהה עם הזרם ההינדו‑לאומני.
ניו דלהי גם דיכאה הפגנות פרו‑פלסטיניות בעוד שהיא מתירה עצרות תומכות ישראל.
אף שהודו רשמית עדיין תומכת בפתרון שתי המדינות, היא נמנעה מהצבעות באו"ם שביקרו את ישראל, כולל הצבעת העצרת הכללית ב‑2024 שקראה ל"הפסקת אש מיידית, בלתי מותנית ולקבע" בעזה.
הודו סירבה לגנות תקיפות ישראליות נגד איראן והתנגדה להצטרפות למספר הצהרות רב‑צדדיות שביקרו את תל אביב.
