הסערה הפוליטית והביטחונית בתוך המערכת הישראלית שוב מגיעה לשיא, כאשר חילופי האשמות חריפים בין ראש ממשלת הכיבוש הישראלי, בנימין נתניהו, לבין ראש השב"כ, רונן בר, נחשפים לעין כול.
הקרב הפומבי התלקח בעקבות ניסיונותיו של נתניהו להטיל את האחריות למחדלי 7 באוקטובר 2023 על ראשי מערכת הביטחון, תוך התנערות ממושכת מהקמת ועדת חקירה ממלכתית והסתרת המסמכים המוגדרים כחסויים בפני הציבור.
האשמות ותביעת דיבה
בתגובה להאשמות מצד נתניהו, לפיהן ראשי המודיעין ידעו על הסכנה בלילת ה-7 באוקטובר ולא הזיעקו את הכוחות או הדרג המדיני, הודיע בר על כוונתו להגיש תביעת דיבה חסרת תקדים נגד ראש הממשלה.
בר טוען כי נתניהו מנהל קמפיין הסתה ומניפולציה של פרוטוקולים כדי להסוות את העובדה שהוזהר שוב ושוב בזמן אמת מפני אסון קרב.
במסגרת ההליך המשפטי, דורש בר לחשוף את לוח הפגישות והמסמכים המודיעיניים שנמסרו לנתניהו טרם המתקפה, ולזמן לעדות את עוזריו הקרובים של ראש הממשלה אשר היו מעורבים בהפצת המידע המטעה.
אזהרות מודיעיניות מושתקות
ההסלמה העדכנית בעימות מתרחשת על רקע גילויים בתקשורת הבינלאומית, המצביעים על כך שנתניהו קיבל אזהרות מפורשות ממשטרים באזור חודשים וימים ספורים לפני התקפת חמאס.
לפי דיווחים בעיתונות זרה, ראש המודיעין המצרי לשעבר עבאס כאמל, כמו גם נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד, העבירו לנתניהו מסרים חריפים על פיצוץ קרוב בעזה.
נתניהו מצדו מכחיש בתוקף את הדיווחים הללו, ואף קיים לאחרונה ביקור בזק באיחוד האמירויות בניסיון ללחוץ על הנהגתה להכחיש את הדיווחים, בעודו מאשים מדינות ערביות וגורמים זרים בניסיון להפיל את ממשלתו.
טיוח והתחמקות מאחריות
הוויכוח הפנימי בישראל משקף משבר פוליטי עמוק סביב מדיניות ארוכת שנים כלפי עזה והמצור המתמשך עליה.
יריביו הפוליטיים של נתניהו, ובהם גורמי אופוזיציה בכירים, מאשימים אותו בטיוח מכוון, בהפצת תאוריות קונספירציה ובניסיון להציג עצמו כקורבן.
לדבריהם, ההתנהלות של נתניהו נועדה להבטיח את שרידותו הפוליטית לקראת הבחירות הקרבות, תוך פגיעה במערכות הביטחוניות והתעלמות מהעובדה שהוא זה שהוביל את המדיניות שקרסה.
מקור: TRT World and agencies
