התערערות המציאות הפנימית בתוך ישראל והשלכותיה הלוגיסטיות והכלכליות מובילות לגל גובר של הרהורי הגירה בקרב אזרחיה.
על פי סקר שנערך על ידי מכון "שילוב" עבור משרד עורכי הדין דקר-פקס-לוי – גוף העוסק בהנפקת דרכונים זרים – כ-31.3% מהנשאלים הפיקחים הצהירו כי הקשיים והאתגרים גורמים להם לשקול מעבר למדינה אחרת במידה רבה או רבה מאוד.
הנתונים מגיעים ברקע שרשרת מתמשכת של זעזועים במבנה הישראלי, הכוללים היוקר הגואה של המחיה, נסיקה במחירי הדיור, שירות מילואים ארוך וחסר תקדים, ושחיקה ביטחונית נרחבת שנגרמה בעקבות המלחמה האזורית וההסלמה בגבולות.
פער מגדרי מובהק בהגירה
אחד הממצאים הבולטים בסקר מציג פער מגדרי משמעותי. כ-38.3% מהגברים הישראלים הצהירו כי הם שוקלים להגר במידה רבה או רבה מאוד, לעומת 24.1% בלבד בקרב הנשים.
העמקתו של הפער מתחדדת בתשובות הקיצוניות: כ-17% מהגברים ציינו כי הם שוקלים עזיבה "במידה רבה מאוד", לעומת 5.6% בלבד מהנשים – פי שלושה יותר.
מנגד, כ-59.4% מהנשים ציינו כי אינן שוקלות להגר או שוקלות זאת במידה מועטה בלבד, לעומת 44.7% מהגברים.
תפקידים חברתיים ומילואים מתמשכים
הפרשנות של יוזמי הסקר מקשרת את הפער בין המגדרים לעול הכלכלי והביטחוני הישיר המוטל על הגברים בתוך החברה הישראלית. גברים ישראלים רבים, הנושאים לרוב בתפקיד המפרנס העיקרי, חווים באופן ישיר את שחיקת העסקים הקטנים והגל של הפיטורין במגזר ההייטק.
בנוסף, קריאת החירום הממושכת לשירות מילואים פעיל שוחקת את השגרה הכלכלית והאישית של הגברים, בעוד חלק מהנשים רואות במרחב הביתי והקהילתי גורם המייצר תחושת לכידות או ערבות הדדית בעת המשבר.
דרכון זר כרשת ביטחון
הסקר מצביע גם על הבדל בתפיסת מטרתו של הדרכון הזר. בעוד ש-40% מהגברים רואים באזרחות זרה פתח להזדמנויות כלכליות, נשים רבות (67% לעומת 56% מהגברים) מעניקות קדימות לשיקולי ביטחון ודאגה לעתיד הילדים.
עבור הנשים, דרכון נוסף נתפס בעיקר כפוליסת ביטוח או רשת ביטחון למקרה של קורס מערכתי, מבלי שהדבר יתורגם בהכרח לתוכניות הגירה מיידיות.
התופעה מתבטאת גם בפניות רבות של סבים וסבתות המבקשים להבטיח אזרחות זרה לנכדיהם, במטרה לשמר עבורם אפשרויות פתוחות בעתיד.
מקור: TRT World and agencies
