ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו התייצב יום שני בפעם ה־67 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, להשיב על כתבי האישום בשחיתות, מרמה והפרת אמונים בתיקי 1000, 2000 ו־4000.
הדיונים שנדחו בשבוע שעבר עקב נסיעתו לארה״ב חזרו להתקיים, אך נתניהו ביקש שוב לקצר את הישיבה עד לשעה 14:00 בטענה להתחייבויות פוליטיות בכנסת, צעד שנתפס כמהלך עקבי להימנע מעדות מעמיקה ומלאה.
תיק 4000, המרכזי בין התיקים, עוסק ביחסי תן־וקח בין לשכת נתניהו לבין בעל השליטה לשעבר באתר וואלה ובחברת התקשורת בזק, שאול אלוביץ׳: הנגשת הקלות רגולטוריות וחסות פוליטית בתמורה לסיקור חיובי ומוטה לטובת נתניהו ומשפחתו.
לפי מעקב עיתונאית העצמאית אורלי בר־לב, זהו היום ה־67 לעדותו של הנאשם, והחקירה הנגדית נמשכת סביב דפוסי השפעה על התוכן והדרגים הניהוליים בוואלה ובזק.
ברקע המשפט, נמשך ויכוח פנימי בישראל סביב בקשת נתניהו לעיון בחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג, אותה הגיש ב־30 בנובמבר ללא הודאה באשמה וללא התחייבות לפרישה מהחיים הפוליטיים, דרישות שהחוק הישראלי קושר אליהן את האפשרות לחנינה.
מאז פתיחת ההליכים ב־2020, נתניהו מכחיש את האישומים וממסגר אותם כקמפיין פוליטי להדחתו, בעוד התביעה מדגישה את היקף ההטבות, ההשפעה על התקשורת, וניגודי העניינים הממוסדים במערכת השלטונית.
תיק 1000 מתאר קבלת מתנות יוקרה לנתניהו ולבני משפחתו מאנשי עסקים בתמורה לסיוע וקידום אינטרסים, ותיק 2000 עוסק במשא־ומתן עם ארנון מוזס, מו״ל ידיעות אחרונות, להשגת סיקור חיובי.
הקו העקבי המסתמן בדיונים: שימוש בפגישות מדיניות, בטחוניות ונסיעות כדי להימנע משהות ממושכת באולם, לצד ניסיונות לקצר חקירות — בעוד הציבור נחשף לשילוב בין הכוח הפוליטי לבין מנגנוני תקשורת, והשלכותיו על מרחב המידע תחת משטר הכיבוש וההטיות המבניות בתקשורת הישראלית.
מקור: TRT World and agencies
