בכנסת נשא ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי נאום שהתיישר עם הציפיות המוקדמות.
מודי, המנהיג הלאומני-הינדואי של הודו, דיבר בפרלמנט של מדינה שבעולם נתפסת יותר ויותר כמוקצית — גם בעיני חלק מבעלות בריתה הוותיקות — על רקע המלחמה בעזה והאשמות ברצח עם, וכן על רקע הרחבת ההתנחלויות הבלתי חוקית בגדה המערבית הכבושה.
עם זאת, מבחינת מודי, הביקור בישראל והנאום בכנסת ביום רביעי נתפסו כהזדמנות לשקם את תדמית ההנהגה הישראלית, ובראשה ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולסייע בתיקון הדימוי שנפגע בזירה הבינלאומית.
“אני מביא עמי את ברכותיהם של 1.4 מיליארד הודים ואת מסר הידידות, הכבוד והשותפות.
אני ראש ממשלת הודו הראשון שנושא דברים בפני המליאה המכובדת הזו.
לפני תשע שנים הייתה לי הזכות להיות ראש ממשלת הודו הראשון שביקר בישראל, ואני שמח מאוד להיות כאן שוב,” אמר לחברי הכנסת.
ראש ממשלת הודו הוסיף כי נולד באותו יום שבו הודו הכירה רשמית בישראל — 17 בספטמבר 1950 — וטען שהקשר של הודו לישראל “כתוב בדם ובהקרבה”.
בהקשר זה ציטט מודי את מותם של “יותר מ-4,000 חיילים הודים” בחיפה — שהייתה אז תחת שלטון האימפריה העות’מאנית — ובמוקדים נוספים באזור במהלך מלחמת העולם הראשונה.
מודי נמנע מלהתייחס לאירועים בעזה, שבהם נהרגו עשרות אלפי פלסטינים, חלקים נרחבים מהרצועה נהרסו וכמעט כל 2.3 מיליון תושביה נעקרו מבתיהם. במקום זאת, הוא בחר לגנות את חמאס על מתקפות אוקטובר 2023 נגד יישובים ומתקנים צבאיים בישראל.
“אני… נושא עמי את תנחומיה העמוקים ביותר של הודו על כל חיים שאבדו ועל כל משפחה שעולמה התנפץ במתקפת הטרור הברברית של חמאס ב-7 באוקטובר,” אמר מודי בנאומו בכנסת.
“אנחנו מרגישים את כאבכם, אנחנו שותפים לאבלכם. הודו עומדת לצד ישראל באופן נחוש ובאמונה מלאה — ברגע הזה ומעבר לו,” הוסיף.
מודי הדגיש כי “שום מטרה אינה יכולה להצדיק רצח אזרחים” וכי “שום דבר אינו מצדיק טרור”, אך לא התייחס לפעולות הכוחות הישראליים בעזה הנתונה בסגר ובגדה המערבית הכבושה מאז אוקטובר 2023.
שעות לפני נאומו של מודי, מתנחלים תקפו את הכפר הפלסטיני סוסיא, השחיתו רכוש והציתו כלי רכב ואוהלים.
מודי, שמדינתו קיימה לאחרונה מפגש שרי חוץ הודו־ערבי שבסיומו פורסמה הצהרה משותפת הקוראת להקמת “מדינה פלסטינית ריבונית, עצמאית ובת־קיימא”, בחר שלא לקרוא בעצמו לעצמאות פלסטינית מן הכיבוש הישראלי — שינוי קו ביחס לעבר, כאשר הודו הייתה המדינה הלא־ערבית הראשונה שהכירה באש״ף בשנת 1974.
במקום זאת, מודי שיבח את הסכמי אברהם — הסכמי הנורמליזציה בתיווך ארה״ב בין ישראל לבין כמה מדינות ערביות — והלל את “האומץ והחזון” של ישראל.
“אנו מאמינים שיש בכך הבטחה לשלום צודק ובר־קיימא לכל עמי האזור, לרבות באמצעות טיפול בסוגיה הפלסטינית.
מי ייתן שכל מאמצינו יונחו בידי חוכמה, אומץ ואנושיות. הדרך לשלום אינה תמיד קלה, אך הודו מצטרפת אליכם ואל העולם לקידום דיאלוג, שלום ויציבות באזור הזה,” אמר.
במקביל, בכירה במפלגת הקונגרס ההודית באופוזיציה, פריאנקה גנדי — אחותו של מנהיג האופוזיציה רהול גנדי — כתבה ברשתות החברתיות כי היא מקווה שמודי יזכיר את הריגתם של “אלפי גברים, נשים וילדים חפים מפשע בעזה” בנאומו בכנסת.
מודי נמנע מכך.
מודי בחר בשפה מסוימת — ובצירוף שתיקתו לגבי פעולות ישראל בעזה — הדבר מבהיר שוב כי פלסטין אינה בראש סדר העדיפויות של דלהי, אומר אזאד עיסא, מומחה ליחסי הודו־ישראל, ל-TRT World.
לדבריו, הודו משקיעה כיום עמוקות בברית עם ישראל, בעוד שהסוגיה הפלסטינית “מתפקדת בעיקר כריטוריקה”.
עיסא, מחבר הספר “מולדות עוינות: הברית החדשה בין הודו לישראל” (Hostile Homelands: The New Alliance Between India and Israel), מוסיף כי אחרת קשה להסביר ביקור מתוקשר בישראל על רקע ההרס ההמוני בעזה.
יחסי הודו־ישראל תחת מודי
תחת מודי, היחסים בין הודו לישראל התחזקו משמעותית — מה שמסמן שינוי בולט במדיניות החוץ ההודית לכיוון קרבה גדולה יותר לישראל. הודו, שנתפסה לאורך שנים כתומכת בפלסטינים, כוננה יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל ב-1992.
לפי הדיווח, הודו הייתה לאורך זמן אחד מלקוחות הנשק הגדולים של ישראל — ובמהלך המלחמה בעזה המשיכה זרימה של פריטי ביטחון מסוימים שנועדו, לפי הטענה, לתמוך במאמץ הצבאי הישראלי נגד אוכלוסיית הרצועה הנתונה במצור.
על פי דיווחים, במסגרת מיזם משותף בעיר היידראבאד בין אדאני דיפנס אנד איירוספייס לבין אלביט מערכות, הודו סיפקה לישראל עשרות כטב״מי הרמס 900 במהלך המלחמה.
כטב״מים אלה, המסווגים כבינוניים בגובה ובעלי שהות ממושכת, משמשים את הכוחות הישראליים לסיור ולתקיפות בעזה.
בנוסף, לפי מסמכי שילוח ותחקירים, חברות הודיות ייצאו לישראל חומרי נפץ, רכיבי רקטות ופריטים נוספים הקשורים לאמל״ח במהלך המלחמה.
במאי 2024, ספרד סירבה לאפשר לאונייה שנשאה נשק מהעיר צ׳נאי בהודו לישראל לעגון באחד מנמליה.
דיווחים נוספים טוענים כי כוחות ישראליים השתמשו בעזה במערכת נשק מבוססת בינה מלאכותית, שיוצרה בשיתוף עם חברה הודית, לצורך אוטומציה של מקלעים ורובי סער.
לאחר אוקטובר 2023, ישראל אסרה על רוב העובדים הפלסטינים להיכנס לשטחה. הודו נכנסה לתמונה ושלחה גלים של עובדים הודים בשכר נמוך לישראל.
עד אמצע 2025, יותר מ-20 אלף עובדים הודים הגיעו לישראל, ובהם אלפים בענף הבנייה — מהלך שבא, לפי הדיווחים, להחליף במפורש כוח עבודה פלסטיני ולתמוך בכלכלה הישראלית ובמגזר הבנייה במהלך המלחמה בעזה.
במקביל, הודו לא תמכה ונמנעה בכמה הצבעות באו״ם שביקרו את ישראל, תוך הימנעות משפה שעלולה לבודד את ישראל בזירה הבינלאומית — לרבות הצבעה בעצרת הכללית ב-2024 שקראה להפסקת אש “מיידית, ללא תנאי וקבועה” בעזה.
בדצמבר 2024, כאשר המלחמה בעזה נמשכה כבר 428 ימים, הודו ציינה “אינטרסים לאומיים” ומחויבויות ל“משטרים שונים” בהגנה על אספקת נשק לישראל.
קשריו של מודי ל-RSS
בחזרה בכנסת, מודי הדגיש את תרומת הקהילה היהודית להודו.
הוא הזכיר את בני ישראל במהרשטרה, יהודי קוצ׳ין בקרלה, היהודים הבגדאדיים בקולקטה ובמומבאי, ואת בני מנשה בצפון-מזרח הודו.
מודי אמר למחוקקים כי דמויות יהודיות כמו אדווין מאיירס סייעו לעצב את מחלקת הסרטים של הודו, ולטר קאופמן הלחין את מנגינת הנושא של “אול אינדיה רדיו”, והשחקן דוד אברהם צאולקר הפך לשם מוכר ברחבי המדינה.
“התרומה ההרואית של לוטננט-גנרל ג'ייקוב פרג' רפאל ג'ייקוב במלחמת 1970 עם פקיסטן מוכרת היטב,” ציין מודי, והוסיף כי עבד עמו מקרוב וכי השניים שוחחו על יחסי הודו־ישראל, בין השאר, “על כוסות תה רבות”.
מודי תיאר את השואה כ“אחד הפרקים האפלים ביותר בתולדות האנושות”, והדגיש קשרים היסטוריים בין הודו לישראל — זאת על רקע טענות שלפיהן בעבר היה פעיל ב-RSS (רשטריה סוויאמסווק סנג), ארגון בעל אופי מיליטנטי שלפי מבקריו הושפע מתנועות פשיסטיות ומאווירה אנטי-יהודית באירופה.
ה-RSS נחשב לדגלן של “הינדוטווה” — אידיאולוגיה אתנו-לאומנית המבקשת להגדיר את זהותה התרבותית של הודו דרך ההינדואיזם ולבסס אותה כמדינת לאום הינדואית מובהקת.
לארגון נקשרו גם פרעות נגד מוסלמים.
אחד מחבריו התנקש במנהיג העצמאות ההודי מהטמה גנדי ב-1948, בטענה שהיה “פשרני מדי” כלפי מוסלמים.
ברשת הארגונים הימניים השואבים השראה אידיאולוגית מן ה-RSS נמצאת גם מפלגת ה-BJP של מודי, השולטת בהודו מאז 2014. תחת שלטונו דווח על עלייה בתקיפות נגד מוסלמים, הרס רכושם ושחיקה בזכויותיהם הדמוקרטיות.
מודי, מצדו, אמר למחוקקים הישראלים כי הצמיחה הכלכלית של הודו והובלתה של ישראל בחדשנות טכנולוגית יוצרות “בסיס טבעי” לשותפות עתידית.
“בשנים האחרונות הודו היא הכלכלה הגדולה שצומחת בקצב המהיר ביותר בעולם… ובמקביל, ישראל היא מעצמת חדשנות ומנהיגות טכנולוגית” אמר.
לאחר אוקטובר 2023, ישראל אסרה על רוב העובדים הפלסטינים להיכנס לשטחה. הודו נכנסה לתמונה ושלחה גלים של עובדים הודים בשכר נמוך לישראל.
עד אמצע 2025, יותר מ-20 אלף עובדים הודים הגיעו לישראל, ובהם אלפים בענף הבנייה — מהלך שבא, לפי הדיווחים, להחליף במפורש כוח עבודה פלסטיני ולתמוך בכלכלה הישראלית ובמגזר הבנייה במהלך המלחמה בעזה.
במקביל, הודו לא תמכה ונמנעה בכמה הצבעות באו״ם שביקרו את ישראל, תוך הימנעות משפה שעלולה לבודד את ישראל בזירה הבינלאומית — לרבות הצבעה בעצרת הכללית ב-2024 שקראה להפסקת אש “מיידית, ללא תנאי וקבועה” בעזה.
בדצמבר 2024, כאשר המלחמה בעזה נמשכה כבר 428 ימים, הודו ציינה “אינטרסים לאומיים” ומחויבויות ל“משטרים שונים” בהגנה על אספקת נשק לישראל.
קשריו של מודי ל-RSS
בחזרה בכנסת, מודי הדגיש את תרומת הקהילה היהודית להודו.
הוא הזכיר את בני ישראל במהרשטרה, יהודי קוצ׳ין בקרלה, היהודים הבגדאדיים בקולקטה ובמומבאי, ואת בני מנשה בצפון-מזרח הודו.
מודי אמר למחוקקים כי דמויות יהודיות כמו אדווין מאיירס סייעו לעצב את מחלקת הסרטים של הודו, ולטר קאופמן הלחין את מנגינת הנושא של “אול אינדיה רדיו”, והשחקן דוד אברהם צאולקר הפך לשם מוכר ברחבי המדינה.
“התרומה ההרואית של לוטננט-גנרל ג'ייקוב פרג' רפאל ג'ייקוב במלחמת 1970 עם פקיסטן מוכרת היטב,” ציין מודי, והוסיף כי עבד עמו מקרוב וכי השניים שוחחו על יחסי הודו־ישראל, בין השאר, “על כוסות תה רבות”.
מודי תיאר את השואה כ“אחד הפרקים האפלים ביותר בתולדות האנושות”, והדגיש קשרים היסטוריים בין הודו לישראל — זאת על רקע טענות שלפיהן בעבר היה פעיל ב-RSS (רשטריה סוויאמסווק סנג), ארגון בעל אופי מיליטנטי שלפי מבקריו הושפע מתנועות פשיסטיות ומאווירה אנטי-יהודית באירופה.
ה-RSS נחשב לדגלן של “הינדוטווה” — אידיאולוגיה אתנו-לאומנית המבקשת להגדיר את זהותה התרבותית של הודו דרך ההינדואיזם ולבסס אותה כמדינת לאום הינדואית מובהקת.
לארגון נקשרו גם פרעות נגד מוסלמים.
אחד מחבריו התנקש במנהיג העצמאות ההודי מהטמה גנדי ב-1948, בטענה שהיה “פשרני מדי” כלפי מוסלמים.
ברשת הארגונים הימניים השואבים השראה אידיאולוגית מן ה-RSS נמצאת גם מפלגת ה-BJP של מודי, השולטת בהודו מאז 2014. תחת שלטונו דווח על עלייה בתקיפות נגד מוסלמים, הרס רכושם ושחיקה בזכויותיהם הדמוקרטיות.
מודי, מצדו, אמר למחוקקים הישראלים כי הצמיחה הכלכלית של הודו והובלתה של ישראל בחדשנות טכנולוגית יוצרות “בסיס טבעי” לשותפות עתידית.
“בשנים האחרונות הודו היא הכלכלה הגדולה שצומחת בקצב המהיר ביותר בעולם… ובמקביל, ישראל היא מעצמת חדשנות ומנהיגות טכנולוגית” אמר.
“הדבר יוצר בסיס טבעי לשותפות עתידית בינינו. אנו מחויבים להרחבת הסחר, לחיזוק זרימת ההשקעות ולקידום פיתוח תשתיות משותף,” אמר מודי.
“אני רואה סינרגיה רבה בתחומים כמו טכנולוגיות קוונטיות, מוליכים למחצה ובינה מלאכותית. אנו גם פועלים עם ישראל ליצירת חיבורים פיננסיים חוצי גבולות באמצעות התשתית הדיגיטלית הציבורית שלנו,” הוסיף.
שיקום תדמיתה של ישראל?
מודי נאם בכנסת במסגרת ביקור בן יומיים בישראל, שנועד להעמיק את הקשרים עם שותפה מרכזית לסחר ולביטחון.
ראש הממשלה בנימין נתניהו רמז לאפשרות של הקמת ברית “משושה” באזור, שתכלול את הודו, יוון ומדינות נוספות, במטרה לאתגר את מה שכינה “הציר הרדיקלי” הסוני והשיעי. ניו דלהי טרם אישרה אם תצטרף למהלך כזה.
“קיימת מערכת יחסים דיפלומטית, פוליטית וכלכלית איתנה מאוד בין שתי המדינות.
סביר שהביקור יחזק עוד יותר את ההתקשרות הבילטרלית,” אמר מוחמד מודאסיר קומר, פרופסור חבר בבית הספר ללימודים בינלאומיים באוניברסיטת ג׳ווהרלל נהרו, לסוכנות אנאדולו.
שיתוף הפעולה הביטחוני צפוי לעמוד במרכז הדיונים, על רקע מעמדה של ישראל כספקית מרכזית של טכנולוגיות צבאיות מתקדמות להודו.
לפי הנתונים, הודו הייתה אחראית לכ־34% מייצוא מוצרי הביטחון של ישראל בשנים 2020–2024 המכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם(SIPRI), גוף מחקר שמפרסם נתונים על סחר בנשק והוצאות ביטחוניות.
דיווחים בתקשורת ההודית מצביעים על עניין בפיתוח משותף של מערכות הגנה מפני טילים בליסטיים, נשק לייזר, טילי שיוט ארוכי טווח וכטב״מים.
ריאן בוהל, אנליסט בכיר לאזור המזרח התיכון וצפון אפריקה ברשת RANE, אמר כי ההתעניינות ההודית בטכנולוגיות נגד טילים בליסטיים משרתת גם את ישראל, המבקשת להרחיב ייצור לשווקים חדשים.
“עסקה עם הודו תאפשר לישראל להגדיל את ייצור מערכות כמו ‘חץ 2’ ו‘חץ 3’,” אמר לסוכנות אנאדולו.
לדברי הדיפלומט הישראלי לשעבר אלון ליאל, ישראל “איבדה חלק ניכר ממעמדה הבינלאומי בשנתיים וחצי האחרונות”, לרבות מתחים עם בעלות ברית מערביות והכרה במדינה פלסטינית מצד כמה מדינות.
“כעת, כשישראל מבודדת למדי… ניתן להציג זאת כהישג דיפלומטי משמעותי מבחינת נתניהו” אמר.
ביקורו של מודי, שאיראן כינתה “מצער”, מתקיים גם על רקע איומים אמריקניים כלפי טהראן במקרה שכישלון המגעים להסכם הגרעין יוביל להסלמה.
“למען האמת, זה מצער מאוד,” אמר שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י לכלי התקשורת India Today לקראת הביקור.
“אני מקווה שבעת שהותו שם, ראש הממשלה מודי יוכל גם להתייחס לשאלת הפלסטינים ולזכותם להגדרה עצמית.”
איראן, ספקית נפט מרכזית התורמת לביטחון האנרגטי של הודו, העניקה לאורך השנים גם תמיכה דיפלומטית — בין היתר כשבלמה ב-1994 באו״ם הצעות החלטה אנטי-הודיות סביב סוגיית קשמיר.
עם זאת, לפי ההערכה, טהראן עשויה כיום לראות את האינטרסים האסטרטגיים של ניו דלהי עם ישראל ככאלה שמקדימים את הקשרים המסורתיים עם איראן.
לדברי עיסא, תמיכתו של מודי בקמפיין הישראלי בעזה משקפת גם את רצונה הרחב יותר של דלהי לפעול “ללא מגבלות” בשם “האינטרס הלאומי”.
“להודו קשרים מסחריים עמוקים עם יצרניות נשק ישראליות, כולל ייצור משותף והעברות טכנולוגיה — כך שכיום היא אינה רק שותפה דיפלומטית, אלא גם בעלת עניין בכלכלת המלחמה המתמשכת של ישראל,” אמר.
תקיפה אמריקנית נגד איראן עלולה להוביל לתגובה איראנית נגד ישראל ונגד מתקנים אמריקניים במפרץ — תרחיש שעלול להשפיע על מיליוני עובדים הודים ועל מיליארדי דולרים בהעברות כספים שהם שולחים הביתה ממדינות ערב העשירות.
בנאומו, מודי הכיר באי־היציבות האזורית המחריפה ובאתגרים האחרונים, אך נמנע באופן בולט מלהתייחס להתגברות הנוכחות הצבאית האמריקנית באזור או לעליית המתיחות עם איראן — אף ששני הנושאים עיצבו את הרקע לביקורו.
ואם ההשמטות בלטו, כך גם האופן שבו בחר לסיים: מודי חתם את נאומו במילים “עם ישראל חי”, בעוד המליאה בכנסת קמה על רגליה ומחאה כפיים.
