המוסד הישראלי סירב לבצע מתקפה קרקעית מתוכננת נגד מנהיגי חמאס בקטר, מה שגרם לראש הממשלה בנימין נתניהו להורות על תקיפה אווירית שלא הצליחה להרוג את יעדיה העיקריים, כך דיווח הוושינגטון פוסט.
ראש המוסד, דוד ברנע, התנגד למתקפה והזהיר כי היא תפגע בקשרי הסוכנות עם דוחה, שמארחת את מנהיגי חמאס זה יותר מעשור וממלאת תפקיד מרכזי במשא ומתן על שחרור החטופים והפסקת האש. לפי הדיווחים, גם הרמטכ"ל, אלוף אייל זמיר, דחק בנתניהו לקבל את הסכם הפסקת האש, בעוד שבכירים האחראים על משא ומתן לשחרור החטופים לא הוזמנו לישיבה שבה אושרה התקיפה.
ביום שלישי, 15 מטוסי קרב ישראליים שיגרו 10 טילים לעבר אתר בדוחה שבו התכנסו בכירי חמאס. חמאס אישר כי המנהיג הזמני ח'ליל אל-חייה שרד, אך מסר כי כמה מעוזריו, קרובי משפחה וקצין קטארי נהרגו.
התקיפה בדוחה באה לאחר שמגשרים אמריקאים הגישו הצעה לשחרור 48 בני ערובה ישראלים בעזה בתמורה להפסקת אש, ובכירים בחמאס נפגשו בקטר כדי לדון בהצעה. התקיפה הישראלית סיכלה למעשה את השיחות.
קטאר גינתה את התקיפה כ"טרור מדינתי" והפרה של ריבונותה. מועצת הביטחון של האו"ם, בתמיכת ארה"ב, פרסמה הצהרה המגנה את התקיפה. רוסיה כינתה אותה "הפרה בוטה" של אמנת האו"ם, ואילו איחוד האמירויות הערביות זימן את שגריר ישראל במחאה וכינה את התקיפה "פחדנית".
צרפת, גרמניה, טורקיה ומספר מדינות בעלות רוב מוסלמי גינו אף הן את התקיפה, והזהירו כי היא פוגעת במשפט הבינלאומי ומגבירה את המתיחות האזורית.
