התוצאות חשפו תמונה בולטת במיוחד בבתי ספר המלמדים בערבית. בבתי ספר אלה, רק 9% מהתלמידים עמדו בתקני השפה האנגלית, בעוד שבבתי ספר דוברי עברית הנתון עמד על 27%. המצב היה גרוע אף יותר בקהילות הבדואיות בדרום: 86% מהתלמידים הפגינו שליטה נמוכה באנגלית, כאשר רק 1% עמדו בציפיות תוכנית הלימודים.

תלמידים חרדים נכללו גם הם בבחינות בפעם הראשונה. בקבוצה זו, שיעור הבקיאות באנגלית נותר על 7 אחוזים. השיעור דווח כ-16 אחוזים במערכת החינוך הדתית-לאומית ו-31 אחוזים במערכת החינוך העברית החילונית.

ראמה הצביעה על התפתחויות ששיבשו את החינוך בשנים האחרונות כסיבה להישגים הנמוכים. מגפת הקורונה, שביתות מורים, סגירת בתי ספר בזמן מלחמה, תוכניות לימודים המשתנות תכופות ומחסור במורים לאנגלית צוינו כגורמים העיקריים המשפיעים על רמות הישגי התלמידים. כמו כן צוין כי אנגלית נלמדת פחות בבתי הספר מאז 2020, כאשר שעות השיעור השבועיות מוגבלות למקסימום של חמש שעות ברוב בתי הספר.

תוצאות הבחינה מצביעות על בעיה שאינה מוגבלת לאנגלית. גם במבחני שפת אם, רק 38% מתלמידי כיתה ט' הגיעו לרמה הנדרשת. נתון זה ירד ל-19% בבתי ספר דוברי ערבית ול-44% בבתי ספר דוברי עברית.

על פי מומחים, הנתונים מצביעים על העמקת אי השוויון החברתי-כלכלי והמגזרי במערכת החינוך בישראל. 30,256 תלמידים מ-318 בתי ספר השתתפו במבחנים. אלו היו המבחנים הראשונים מאז שנת הלימודים 2018-2019, ובשל שינויים בתכנים, לא ניתן לבצע השוואות ישירות לתוצאות קודמות.