הודו של מודי מבקר בקפריסין המנוהלת על ידי יוונים רק ימים ספורים לאחר התנגשותו עם פקיסטן
ראש הממשלה ההודי נרנדרה מודי נמצא בביקור רשמי בן יומיים בממשל הקפריסאי היווני, אשר נמצא בסכסוך עם טורקיה על זכויות הרפובליקה הטורקית של קפריסין הצפונית.
ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, הגיע לקפריסין שבשליטת יוון לביקור שממוקד בתפקידה הפוטנציאלי של האי בחיבור הודו לאירופה דרך מסדרון סחר, אף שטורקיה הצהירה באופן חד משמעי כי הפרויקט לא יוכל להתקדם ללא מעורבותה.
מודי, שהיה בדרכו לפסגת מדינות ה-G7 בקנדה, ומנהיג קפריסין היוונית, ניקוס כריסטודולידס, תוכננו לשאת דברים בפני מנהיגים עסקיים ביום ראשון ולקיים שיחות רשמיות ביום שני, כך נמסר מגורמים רשמיים.
כמנהיג ההודי הראשון שמבקר בקפריסין הדרומית מזה 23 שנים, ביקורו של מודי מגיע קצת יותר מחודש לאחר שהודו ופקיסטן תקפו זו את זו בטילים ומטוסים, במה שהייתה ההסלמה החמורה ביותר מזה עשרות שנים.
במהלך העימות, פקיסטן הפילה מספר מטוסי קרב הודיים, כולל מטוסי רפאל, מה שגרם למכה קשה לממשלתו של מודי.
טורקיה הייתה המדינה הראשונה שפנתה לאיסלאמאבאד וגינתה את התקיפות האוויריות של הודו שחצו את הגבול והרגו עשרות אזרחים, מה שעורר חשש לעימות אזורי רחב יותר בין שתי המדינות החמושות בנשק גרעיני.
עמדתה של טורקיה בנוגע להפסקת אש ושלום בר-קיימא באזור, כמו גם תמיכתה בפקיסטן במהלך העימות, עוררו תחושות אנטי-טורקיות משמעותיות בקרב בסיס התמיכה הלאומני-הינדואי של מודי.
“אין מסדרון ללא טורקיה”
הודו פועלת מזה זמן רב לקידום מסדרון סחר ימי ורכבות, המכונה מסדרון הודו-המזרח התיכון-אירופה (IMEC).
IMEC הוא חלק מיוזמת השותפות להשקעות בתשתיות גלובליות (PGII) - יוזמה בהובלת המערב למימון פרויקטים של תשתיות ברחבי העולם.
מוקדם יותר, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הכריז כי הפרויקט לא יוכל להתקיים ללא שיתוף פעולה מצד טורקיה - שכן הנתיב המתאים ביותר מתחיל במזרח, עובר מערבה וחוצה את טורקיה.
“אנחנו אומרים שאין מסדרון ללא טורקיה,” אמר ארדואן, תוך שהוא מדגיש את מעמדה של המדינה כבסיס ייצור וסחר חשוב.
למרות מאמצים דיפלומטיים רבים בהובלת האו"ם להגיע לפתרון בר-קיימא, קפריסין נותרה שקועה בסכסוך ממושך בין קפריסאים טורקים ויוונים.
אנקרה הביעה בעקביות את תמיכתה החזקה בקפריסאים הטורקים ובפתרון של שתי מדינות כדי להתמודד עם הנושא.
ארדואן הדגיש שוב ושוב שכל משא ומתן עתידי חייב להכיר בקיומן של שתי מדינות ריבוניות בעלות מעמד שווה.