בית המשפט העליון קבע כי יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, נמנע מליישם פסק דין קודם שחייב לקיים מחדש את סבב ההצבעה השני בבחירות למבקר המדינה, והגדיר את ההתנהלות ככזו שפגעה באופן חמור בסדרי השלטון והמשטר.
למרות זאת, העתירה שדרשה לחייב את יו"ר הכנסת לקבוע מועד להצבעה החוזרת נדחתה בסופו של דבר בשל שינוי הנסיבות הפוליטיות והמעבר לכנסת ה-26.
פסק הדין ניתן על ידי הרכב השופטים בראשות השופט יצחק עמית, לצד השופטים חאלד כבוב ורות רונן.
השופטים הדגישו כי במשך תקופה ממושכת לא נקבע מועד להצבעה החוזרת, אף לאחר שבית המשפט כבר הורה לבטל את סבב ההצבעה השני שנערך בכנסת ה-25 ולקיימו מחדש.
הסוגיה נולדה בעקבות עתירה קודמת שבה קבע בג"ץ כי הליך הבחירה למבקר המדינה לא התנהל בהתאם לדרישות הדין, ולכן יש לבטל את סבב ההצבעה השני ולקיימו מחדש. ואולם, למרות ההכרעה השיפוטית, ההצבעה החוזרת מעולם לא נערכה.
בפסק הדין הנוכחי ציינו השופטים כי יו"ר הכנסת לא פעל ליישום ההחלטה, ואף עשה זאת בניגוד לעמדות שהוצגו בפניו על ידי היועצת המשפטית לכנסת במספר הזדמנויות.
בית המשפט קבע כי אי-קיום הפסיקה לאורך זמן אינו עניין טכני בלבד, אלא מהווה פגיעה בעקרון שלטון החוק ובחובת הרשויות לכבד החלטות שיפוטיות.
העתירה נדחתה
למרות הביקורת החריפה, בית המשפט החליט שלא להורות על קיום ההצבעה החוזרת. השופטים הסבירו כי מאז שניתן פסק הדין הקודם התקיימו בחירות לכנסת ה-26, דבר שיצר מציאות פוליטית ומשפטית חדשה והקשה על יישום ההחלטה המקורית.
בהתאם לכך, העתירה נדחתה בשל הנסיבות שנוצרו לאחר הבחירות ולא משום שבית המשפט חזר בו מקביעותיו הקודמות ביחס לחובת מימוש פסק הדין.
חיוב בהוצאות
לצד דחיית העתירה, בית המשפט הטיל על יו"ר הכנסת הוצאות משפט בסך 10,000 שקלים. ההחלטה משקפת את הביקורת השיפוטית על אי-קיום פסק הדין הקודם ומעבירה מסר בדבר חשיבות הציות להחלטות בתי המשפט מצד כלל מוסדות השלטון.
למרות שההליך הסתיים ללא הצבעה חוזרת על מבקר המדינה, פסק הדין מותיר קביעה חד-משמעית שלפיה ההימנעות מיישום החלטת בג"ץ לאורך תקופה ממושכת היוותה פגיעה חמורה בסדרי המשטר ובחובת הרשויות לפעול בהתאם לפסיקות בתי המשפט.
מקור: TRT World and agencies
