פעיל הסטודנטים מחמוד חליל הודיע כי הוא תובע את אוניברסיטת קולומביה ואחת הדיקניות שלה, בטענה לאפליה שיטתית נגד סטודנטים פלסטינים.
"היום אני מגיש תביעה נגד אוניברסיטת קולומביה ודיקנית SIPA (בית הספר ליחסים בינלאומיים ומדיניות ציבורית), קרן ירחי-מילו, על אפליה חמורה ושיטתית של סטודנטים פלסטינים בקולומביה", אמר חליל במסיבת עיתונאים בניו יורק ביום שני.
הוא האשים את האוניברסיטה ביצירת סביבה שמרתיעה סטודנטים פלסטינים, והדגיש כי קולומביה הניחה את הקרקע לסימונו כמטרה על ידי הממשל האמריקני "דרך אדישות מכוונת ואפליה שמטרתן להלך אימים על סטודנטים פלסטינים".
"לפני יותר משנתיים פנינו לקולומביה. לקולומביה לא אכפת", הוא אמר, והוסיף: "הבטיחות והרווחה שלנו לא שירתו את הפרויקט האידאולוגי שמועצת הנאמנים שלה הגנה עליו, אז הם מכרו אותנו".
בהדגישו את הצורך בתביעה, הוא אמר: "אנחנו תובעים כי אף סטודנט, אף סטודנט, לא משנה מה הרקע שלו, לא צריך לעבור את הגיהינום שעברנו בשנתיים האחרונות".
חליל אמר שהאוניברסיטה אסרה על פעילותם של ארגון "סטודנטים למען צדק בפלסטין" ושל "קול יהודי לשלום", פרסה מנגנוני מעקב נגד סטודנטים וחברי סגל, וקראה שוב ושוב למשטרת ניו יורק להגיע לקמפוס.
"הם הקימו משרד חשאי בדומה לגסטפו, 'משרד השוויון המוסדי', שתפקידו היחיד הוא להטריד אותי וסטודנטים אחרים התומכים בפלסטין, להפחיד אותנו שלא נדבר בעד פלסטין", הוא אמר.
"יחס שווה"
הוא גם אמר שהאוניברסיטה שכרה חוקרים פרטיים שפנו אליו במהלך שיעור כדי לשאול אם נכח באירועים מסוימים.
חליל אמר שנשיאת קולומביה, ג'ניפר מנוקין, "חייבת לעשות את הדבר הנכון ולהפסיק את האפליה נגד סטודנטים פלסטינים ובעלי בריתם".
"מה שאנחנו מבקשים הוא מאוד פשוט: יחס שווה", אמר.
בתביעתו מציין חליל שקולומביה "סירבה לתקן דיסאינפורמציה" לגביו בזמן שהוחזק, "ואפשרה לנרטיב שגוי לגבי התנהלותו ותפקידו להימשך, ובכך עודדה הטרדות מצד סטודנטים אחרים כלפי סטודנטים פלסטינים ותלמידים שנתפסו כבעלי מוצא ערבי ו/או מוסלמי".
במקום לחקור דיווחים על הטרדות, האוניברסיטה פעלה בנקמה בכך שתיארה אירועים של קבוצת סטודנטים פרו־פלסטינית כסיכוני ביטחון ושינתה מדיניות משמעתית במטרה לכוון ביקורת נגד ממשלת ישראל, כך נטען בתביעה.
חליל, תושב חוקי של ארצות הברית וסטודנט לתואר שני לשעבר באוניברסיטת קולומביה, נעצר במרץ 2025 ללא צו על ידי שוטרי הגירה בניו יורק והועבר למתקן מעצר בלואיזיאנה, שם הוחזק במשך חודשים.
הוא לא נכח בלידת ילדו הראשון, ותיק הגירוש שלו עדיין פתוח.
בינואר, בית משפט פדרלי לערעורים בארה"ב קבע כי שופט לא היה מוסמך להורות על שחרורו.
