הודו וישראל העלו את רמת היחסים הבילטרליים ביניהן במהלך ביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי בישראל, וחתמו ביום חמישי על לא פחות מ-17 הסכמים בנושאי סחר, טכנולוגיה, אבטחת סייבר, ביטחון ותחומים מתפתחים קריטיים, והסכימו לפעול לקראת הסכם סחר חופשי.
עם זאת, בניגוד לשמועות שפורסמו בכלי תקשורת הודיים, אף אחד מההסכמים שנחתמו במהלך הביקור לא כלל העברה של מערכת ההגנה מפני טילים "כיפת ברזל" או של ממשיכתה, "קרן ברזל".
בעוד שדיווחים הצביעו על כך שהדיונים בין ניו דלהי לתל אביב עשויים לבחון שיתוף פעולה נרחב יותר בתחום טכנולוגיית הביטחון, כולל מערכות הגנה אווירית מתקדמות, The Wire הסביר כי בפועל, העברות כאלה הן מורכבות מבחינה משפטית וטכנית.
ישראל אינה יכולה לייצא או להעביר באופן חופשי את הטכנולוגיה הבסיסית של "כיפת ברזל" או "קרן ברזל" ללא אישור מפורש של ארה"ב, בשל מעורבות מימון ורכיבים אמריקאיים במערכות אלה.
מערכות "כיפת ברזל" ו"קרן ברזל" פותחו בתמיכה כספית משמעותית של ארה"ב ובשיתופי פעולה בייצור, מה שאומר שייצוא או העברה לצד שלישי, כגון הודו, דורשים בדרך כלל הסכמה רשמית של ארה"ב על פי חוקי בקרת הייצוא האמריקאיים.
מסגרת רגולטורית ומשפטית זו מגבילה למעשה את יכולתה של ישראל למסור נתוני תכנון מלאים או טכנולוגיית מקור עבור תוכניות אלה ללא פיקוח אמריקאי.
במקום זאת, תוצאות שיתוף הפעולה הביטחוני שהוסכמו במהלך הביקור התמקדו במסגרות לפיתוח משותף, ייצור ושיתוף טכנולוגי בתחומים רחבים יותר, מבלי להתחייב במפורש לאספקת פלטפורמות "כיפת ברזל" או "קרן ברזל" עצמן.
מהי "כיפת ברזל"?
"כיפת ברזל" היא מערכת הגנה אווירית לטווח קצר של ישראל, שנועדה ליירט רקטות, פגזי ארטילריה ומל"טים. היא משתמשת ברדאר כדי לאתר איומים מתקרבים ומשגרת טילים מיירטים כדי להשמידם.
"עמוד האש" היא מערכת חדשה יותר, המבוססת על לייזר, שנועדה להשלים את "כיפת ברזל". היא משתמשת בלייזר בעל אנרגיה גבוהה כדי ליירט רקטות ומל"טים, ומציעה חלופה זולה יותר ליירוט טילים.
מפלגות האופוזיציה בהודו מתחו ביקורת חריפה על מודי, וכינו את הנסיעה לישראל בגידה בעקרונות מדיניות החוץ ההיסטוריים של הודו והפגנת "פחדנות מוסרית" ברגע של ביקורת עולמית עזה על מדיניות ישראל.
על פי ההסכמים שנחתמו, ישראל תאפשר כניסה של 50,000 עובדים הודים נוספים למדינה בחמש השנים הקרובות, במיוחד בענפי הייצור.
חיזוק הקשרים במהלך רצח העם
תחת שלטונו של מודי, הקשרים בין הודו לישראל התחזקו, מה שמסמן שינוי משמעותי במדיניות החוץ של הודו לכיוון יחסים קרובים יותר עם ישראל.
על פי דיווחים, חברות הודיות ייצאו נשק ופריטים אחרים הקשורים לתחמושת לישראל במהלך רצח העם בעזה.
דיווחים מצביעים על כך שכוחות ישראליים השתמשו במערכת נשק מבוססת בינה מלאכותית בעזה, שפותחה בשיתוף עם חברה הודית, כדי להפוך את השימוש במקלעים ורובי סער לאוטומטי.
לאחר אוקטובר 2023, ישראל אסרה על רוב העובדים הפלסטינים להיכנס לשטחה. הודו התערבה ושלחה גלים של עובדים הודים זולים לישראל.
הודו לא תמכה ונמנעה מהצבעה על מספר החלטות של האו"ם שביקרו את ישראל במהלך רצח העם, ונמנעה משימוש בשפה שתבודד את ישראל בזירה הבינלאומית, כולל הצבעה באסיפה הכללית ב-2024 שקראה להפסקת אש "מיידית, בלתי מותנית וקבועה" בעזה.
בדצמבר 2024, כאשר רצח העם שביצעה ישראל בעזה נמשך זה 428 ימים, הודו ציטטה "אינטרסים לאומיים" והתחייבויות ל"משטרים שונים" כדי להגן על אספקת הנשק לישראל.
