תנועת חיזבאללה הלבנונית קראה לממשל הלבנוני בביירות לנטוש את מה שהגדירה כ"אשליות" לגבי אפשרות להשגת הסכם שלום עם ישראל.
האזהרה מגיעה ימים ספורים לאחר סבב שיחות שנערך בוושינגטון, במסגרתו הוסכם על הארכת הפסקת האש הזמנית ועל השקת מסלול ביטחוני משותף, למרות התוקפנות הצבאית המתמשכת של הכיבוש הישראלי בדרום לבנון.
בהצהרה רשמית שפרסמה התנועה, הודגש כי על הרשויות בלבנון להימנע מלבחור ב"מסלולים מעוותים" מול תל אביב.
חיזבאללה הבהיר כי הניסיונות לנרמל את היחסים או לנהל משא ומתן ישיר עם הממשלה הישראלית מהווים ויתור על זכויותיה הלאומיות של לבנון ומעניקים לגיטימציה לישות המפרה את ריבונותה מדי יום.
הסכם 17 במאי
עיתוי הצהרת חיזבאללה אינו מקרי; הוא נמסר בציון יום השנה להסכם ה-17 במאי 1983.
אותו הסכם ביטחוני היסטורי נחתם בין לבנון לישראל תחת לחץ הפלישה והכיבוש הישראלי של חלקים נרחבים מהמדינה באותה תקופה.
ההסכם נועד להביא לסיום מצב הלוחמה ולהקמת רצועת ביטחון בדרום לבנון, אך הוא קרס ונחשב למבוטל פחות משנה לאחר מכן על ידי הממשלה הלבנונית, בעקבות לחץ פוליטי כבד שהפעיל המשטר הסורי בראשות חאפז אל-אסד ובני בריתו בלבנון, ובראשם יו"ר תנועת "אמל" נביה ברי ומנהיג הדרוזים וליד ג'ונבלאט.
בחיזבאללה השוו את המגעים הנוכחיים בוושינגטון לאותו הסכם כנוע, וכינו את הניסיונות הנוכחיים "מסוכנים ומעוותים אף יותר מהסכם ה-17 במאי".
לפי הודעת התנועה, הדיבורים על "שלום מלא וכולל" מנקים את הכיבוש מפשעיו, מהתוקפנות שלו וממעשי הטבח שביצע, ומציגים אותו כיישות שוחרת שלום, בעוד המציאות בשטח מוכיחה את ההיפך.
שאיפות קולוניאליות והפרות בשטח
התנועה הצביעה על הצהרותיהם של מנהיגי הכיבוש הישראלי בנוגע לתוכניות התיישבות פוטנציאליות בתוך השטח הלבנוני, כהוכחה לכך שתל אביב שומרת על שאיפותיה הקולוניאליות בנוגע לאדמות לבנון, למים שלה ולמשאבי הטבע שלה.
על פי חיזבאללה, הסכמתה של לבנון לנהל משא ומתן ישיר משחקת לידי האינטרסים של ישראל ומגבירה את הישגיה על חשבון העם הלבנוני וכבודו.
האזהרות החריפות הללו מגיעות על רקע ההודעה הרשמית של ארצות הברית על הארכת הפסקת מעשי האיבה בין הצדדים ב-45 ימים נוספים, לאחר יומיים של שיחות בוושינגטון שהוגדרו על ידי מחלקת המדינה האמריקנית כ"פוריות". לפי המתווה האמריקני, המסלול הביטחוני בהשתתפות משלחות צבאיות ייפתח ב-29 במאי, בעוד שהמשא ומתן המדיני יתחדש בתחילת יוני.
למרות ההצהרות הדיפלומטיות של המשלחת הלבנונית על "התקדמות מוחשית", המציאות בשטח נותרת מדממת.
מאז תחילת התוקפנות הישראלית המורחבת ב-2 במרץ 2026, נרשמו אלפי הרוגים ופצועים פלסטינים ולבנונים, ויותר ממיליון בני אדם נעקרו מבתיהם.
כוחות הכיבוש ממשיכים להפר את הבנות הפסקת האש באופן יומיומי באמצעות הפגזות, תקיפות אוויריות והרס תשתיות, מה שמערער את האמונה הציבורית ביכולת להגיע להסדר אמיתי עם יישות שאינה מכבדת הסכמים.
מקור: TRT World and agencies
