בית הדין הפלילי הבינלאומי לערעורים דחה את ערעור ישראל על חוקיות חקירת בית הדין בפשעי מלחמה שבוצעו בעזה לאחר אוקטובר 2023.

בפסק דין שניתן ביום שני, אישרו השופטים את החלטתה הקודמת של ועדת החקירה המקדמית, וקבעו כי "לא קיימות נסיבות חדשות" המחייבות את התובע לחדש את ההליך או לשלוח הודעה חדשה לישראל.

בית המשפט לערעורים קבע כי החקירה מאז אוקטובר 2023 נוגעת ל"אותו סוג של סכסוכים מזוינים, הנוגעים לאותם שטחים, עם אותם צדדים לכאורה לסכסוכים אלה" כמו אלו שכבר נחקרים בתיק פלסטין ארוך השנים.

ישראל טענה כי היקף הסכסוך לאחר ה-7 באוקטובר סימן שינוי מהותי, המפעיל התחייבויות משפטיות חדשות במסגרת סעיף 18 לאמנת רומא.

השופטים דחו את הטענה הזו, וקבעו כי "לא אירע שינוי מהותי בפרמטרי החקירה המחייב הודעה חדשה".

בית המשפט קבע כי החקירה המקורית, שנפתחה בשנת 2021, כבר כיסתה פשעי מלחמה שבוצעו "מאז 13 ביוני 2014, ללא תאריך סיום".

הפסיקה מחזקת את הבסיס המשפטי לצווי מעצר שהוצאו בנובמבר 2024 נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, שהואשמו בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.

ישראל דוחה את סמכותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי.

למרות שהשופטים הצהירו כי החלטתם "בשום אופן אינה משפיעה על יכולתן של מדינות להעלות את סוגיית קבילותם של תיקים", פסיקה זו מסירה מכשול פרוצדורלי משמעותי המונע את המשך חקירת עזה.

מאז אוקטובר 2023, ישראל הרגה כ-70,700 בני אדם בעזה, רובם נשים וילדים, ופצעה יותר מ-171,100; התקפות אלו נמשכות למרות הפסקת האש.

למרות שהפסקת אש נכנסה לתוקף ב-10 באוקטובר, תנאי החיים בעזה לא השתפרו משום שישראל ממשיכה להטיל הגבלות מחמירות על כניסת משאיות סיוע, תוך הפרה של הפרוטוקול בהסכם הסיוע ההומניטרי.