מעבר לקו הכחול: כיצד “אזורי הביטחון” של ישראל יוצרים שינויי גבול דה־פקטו תחת דגל הביטחון

במהלך 2024–2025 תיעדו צוותי יוניפ״ל וּאונדו״ף שתי פרצות משמעותיות לאורך הגבול הצפוני של ישראל: חומה החודרת את הקו הכחול בדרום לבנון, ופריסות ישראליות בתוך אזורי החיץ המוגבלים שבפיקוח האו״ם ברמת הגולן — שטחים שהוגדרו במסגרת החלטה 1701 ובמסגרת הסכם הפרדת הכוחות משנת 1974.

משימות שמירת השלום של האו״ם בלבנון ובסוריה חידשו את בדיקתן כלפי פעילות ישראל בשתי הזירות. בדרום לבנון, צוות טכני של יוניפ״ל — שעל פי מנדטו הרשמי המתפרסם באתר UNIFIL — אישר כי מחסום בטון שנבנה סמוך ליארון חוצה את הקו שסומן לאחר נסיגת ישראל בשנת 2000. מדידות שפורסמו בדוחות התקופתיים של מזכ״ל האו״ם, הזמינים במאגר המסמכים של מועצת הביטחון, מצביעות על כליאה של כ־4,000 מטרים רבועים של אדמה חקלאית לבנונית מאחורי החומה.

לבנון הגישה תלונה רשמית למועצה, כשהיא מצטטת את ההפרות כפי שהופיעו בדוחות יוניפ״ל. ישראל טוענת שהחומה היא צעד הגנתי, אולם צוותי האו״ם מגדירים אותה כ״פרצה פיזית״.

במקביל, ברמת הגולן, משקיפי אונדו״ף רשמו תנועות ישראליות בתוך אזורי ההתנתקות שבהם רק כוחות שמירת שלום רשאים לפעול על פי המנדט הרשמי של UNDOF. דוחות תקופתיים של מזכ״ל האו״ם בנוגע לאונדו״ף — הזמינים בארכיון הדיגיטלי של האו״ם — מצביעים על עמדות חדשות, סוללות עפר ופריסות קבועות בשטח שהוגדר בשעתו כשטח חיץ מפורז.

מומחים למשפט בינלאומי מצביעים על כך ששתי ההפרות משקפות דפוס רחב יותר. ד״ר אליאס ח׳ורי מאוניברסיטת ביר זית אומר כי פערי ההגדרה בין delimitation ל־demarcation עליהם מזהיר מדריך האו״ם הרשמי בנושא תיחום גבולות — הזמין באתר UN Peacemaker — “יוצרים מרחב תמרון שבו מציאות בשטח מתקדמת מהר יותר מהמסגרות המשפטיות”.

בדרום לבנון, חקלאים מדווחים על אובדן גישה לאדמותיהם, בעוד שבכפרים הסמוכים לאזורי החיץ ברמת הגולן דווח על מחסומים נוספים ונוכחות צבאית מוגברת. דיווחים אלה מתכתבים עם מסקנות נציבות זכויות האדם של האו״ם (OHCHR) המזהירה מפני פגיעה בזכויות תנועה וקרקע — כפי שמתועד באתר OHCHR.

הבדל מרכזי בין שתי המשימות — UNIFIL ו־UNDOF — טמון ביכולת האכיפה. בעוד ש־UNIFIL פועל עם מנדט רחב יותר, אף אחד מהגופים אינו מחזיק בסמכות להחזיר שטח, להסיר מבנים או לאכוף באופן ממשי את החלטות מועצת הביטחון. הפיצול הגיאו־פוליטי במועצה — המתועד דרך מחלוקות בהצבעות בארכיון החלטות מועצת הביטחון — מקשה עוד יותר על גישה אחידה.

מומחים אזוריים מצביעים גם על הקבלה לתהליכים בגדה המערבית, שם התרחבות השליטה הישראלית מתועדת באופן קבוע בדוחות OCHA המפקחת על השטחים הפלסטיניים. התופעה, לטענתם, דומה: יצירת עובדות בשטח שאינן מוכרזות רשמית כ״שינוי גבול״ — אך בפועל משנות את המפה.

על רקע המתיחות הגוברת בצפון, ממצאים אלה מעלים שאלות עמוקות לגבי יכולתן של מסגרות שנוסחו בשנות ה־70 וה־2000 להתמודד עם דינמיקה ביטחונית של 2025. כאשר גבולות משתנים לא באמצעות הסכם — אלא באמצעות תנועה של דחפור, הצבת עמדה או בניית קיר — נוצר תהליך של שינוי טריטוריאלי שקט, אך משמעותי.