וושינגטון — ב-28 בפברואר, כאשר ארצות הברית וישראל פתחו בתקיפות משולבות נגד איראן, שבהן נהרג המנהיג העליון של טהראן עלי חמינאי, ומאז נהרגו יותר מ-1,300 אנשי צבא ואזרחים, איראן הגיבה מיד.
היא תקפה את ישראל, בסיסים אמריקאיים ובעלות ברית של ארה”ב במפרץ, כולל תשתיות אזרחיות, באמצעות טילים וכטב”מים. בנוסף, היא הבטיחה את שיבוש תנועת האנרגיה דרך מצר הורמוז, דבר שטלטל את שוקי האנרגיה העולמיים.
נכון ליום שני, כשהמלחמה נכנסה לשבועה השלישי, שני הצדדים המשיכו להחזיק בעמדותיהם המקסימליסטיות.
הנשיא דונלד טראמפ פרסם כמה הצהרות שבהן דחה משא ומתן מיידי להפסקת אש. הוא טען כי איראן מעוניינת בהפסקת אש, אך הדגיש כי ארה”ב עדיין אינה מוכנה להסכים לכך, בטענה שהתנאים אינם מספקים.
בדומה לכך, גורמים איראניים הכחישו כי ביקשו הפסקת אש או משא ומתן, והתעקשו תחילה על סיום המלחמה האמריקאית-ישראלית, עמדה שסותרת את מדיניותו של טראמפ.
ביום שני כינה שר החוץ האיראני עבאס עראקצ’י את הטענות שלפיהן טהראן עשויה לחפש סיום מוסכם למלחמה “הזויות”, ואמר בפוסט שפרסם ברשתות החברתיות בשעות הבוקר המוקדמות כי ארצו אינה מחפשת לא “הפוגה” ולא “שיחות”.
“כוחותינו המזוינים והחזקים ימשיכו לירות עד שנשיא ארה”ב יבין שהמלחמה הבלתי חוקית שהוא כופה גם על האמריקאים וגם על האיראנים היא שגויה ואסור שתישנה לעולם”, כתב ב-X.
לדברי עלי ואעז, מנהל פרויקט איראן בקבוצת המשבר הבינלאומית (ICG), “זו הולכת והופכת למלחמה שאיש אינו יכול לנצח בה באופן מכריע, אבל כמעט כולם עלולים להפסיד ממנה.”
בהצהרה שנשלחה ל-TRT World אמר ואעז כי “הפסקת אש מיידית תהיה שברירית, חלקית ולא מספקת מבחינה פוליטית, לא מעט משום שהיא תשאיר את השאלות הקשות ביותר על השולחן, החל בעתידה הגרעיני של איראן ועד לארכיטקטורת הביטחון של האזור. אבל זו עדיין הדרך הנבונה יותר.”
הכרזת ניצחון
לפי הדוח האחרון של ICG, הלחימה סיפקה לארה”ב, לישראל ולאיראן את הניצחונות וההפסדים שלהן, וכל אחת מהן עדיין יכולה לטעון שהשיגה די הצלחה כדי להביא את המלחמה לסיומה, “בתנאי שיפעלו במהירות לפני שהאירועים יסלימו עוד יותר”.
“הנרטיב של וושינגטון — שיכול לחול במידה שווה גם על הישגיה של ישראל — יתמקד במידת הנזק שעוצמת האש המשולבת של ארה”ב וישראל גרמה ליכולות הגרעין, הטילים והכטב”מים של איראן”, נאמר בדוח.
מנגד, נאמר בו כי המשך הסכסוך מסכן את העולם בשיבושים כלכליים נוספים, כולל עליית מחירי הדלק ואתגרים פוליטיים.
“הרפובליקה האסלאמית יכולה גם היא לנסח נרטיב של ניצחון: היא תשרוד מתקפה אדירה, תפגין את חוסנה ותראה שהיא מסוגלת לערער את הכלכלה העולמית, ובכך תעביר את המסר שהכאב יהיה רחב היקף אם המלחמה תתחדש”, נכתב בדוח.
“מנגד, כל יום נוסף של לחימה פירושו עוד הרס, עוד הרוגים וגינוי גובר מצד שכנותיה, הזועמות על כך שהפכו למטרות העיקריות של טהראן למרות מאמציהן הקודמים למנוע את המלחמה, וייתכן שלא יהיו מוכנות בעתיד למלא תפקיד של הרגעת ההסלמה.”
ואעז טען כי המשך המלחמה במרדף אחר תוצאה “נקייה” יותר הוא דבר “שפשוט לא קיים”.
איראן אומרת כי המלחמה האמריקאית-ישראלית גבתה את חייהם של יותר מ-1,300 בני אדם, בהם כ-200 נשים וכ-200 ילדים מתחת לגיל 12, בעוד יותר מ-10,000 אזרחים נפצעו ועשרות אלפים נעקרו מבתיהם.
לפי דיווחים בתקשורת, מתקפות הטילים והכטב”מים האיראניים הרגו 12 בני אדם בישראל.
בלבנון, התקיפות הישראליות והפלישה הקרקעית הרגו 886 בני אדם, בהם 67 נשים ו-111 ילדים, ופצעו כ-2,141 נוספים, בעוד יותר מאלף בני אדם נעקרו מבתיהם.
רשויות במדינות המפרץ ופיקוד המרכז של ארה”ב (CENTCOM) דיווחו כי מאז תחילת המתקפה האיראנית נהרגו 26 בני אדם — 13 מהם אנשי צבא או ביטחון, ובהם שבעה חיילים אמריקאים.
כווית ואיחוד האמירויות דיווחו כל אחת על שישה הרוגים. סעודיה ובחריין אישרו כל אחת שני הרוגים אזרחים. עומאן דיווחה על שלושה הרוגים, בעוד קטאר מסרה על 16 פצועים אך ללא הרוגים. עשרות נפצעו בירדן ובסוריה, בעוד קבוצות חמושות וגורמים רשמיים בעיראק דיווחו על לפחות 53 הרוגים.
‘ממשלות מגדרות את סיכוניהן’
בהיעדר סימנים להרגעת ההסלמה וכאשר התקוות הדיפלומטיות נראות קלושות, קיים סיכון שהסכסוך יימשך במבוי סתום.
“ארה”ב וישראל יכולות להסב נזק עצום לאיראן, אבל הן אינן יכולות להפציץ ולהעלים את ההשלכות האסטרטגיות, הכלכליות והפוליטיות של הסכסוך הזה”, אמר ואעז.
“מצדה, איראן אינה יכולה להביס את יריבותיה צבאית, אך היא יכולה להרחיב את שדה הקרב, להעלות את המחיר ולמנוע מהן ניצחון נקי.”
מומחה ICG אמר כי יש לעצור את הלחימה “לפני שההיגיון של ההסלמה ישתלט על המרחב שעוד נותר לדיפלומטיה.”
לדברי ריצ’רד גואן, מנהל תוכנית הסוגיות והמוסדות הגלובליים בקבוצת המשבר הבינלאומית, ממשלות ברחבי העולם מתמודדות עם הצורך למקם את עצמן דיפלומטית לנוכח סכסוך שיזמו ארה”ב וישראל, אף שטיליה וכטב”מיה של טהראן מאיימים על אזרחיהן ועל תשתיותיהן.
“זו מלחמה בעלת השלכות כלכליות ופוליטיות עולמיות, אבל ברחבי העולם ממשלות מגדרות את סיכוניהן ומנסות להימנע מעימות עם הממשל האמריקאי ההפכפך בנוגע לחוקיות הסכסוך”, אמר גואן בהצהרה.
“רבות מבעלות בריתה של ארה”ב, שדיברו בקול רם על גרינלנד, מיתנו את תגובותיהן בכל הנוגע למזרח התיכון.”
לדבריו, מדינות רבות מותחות ביקורת על התקיפות האיראניות, אך חוששות גם מהשלכות קריסתה של איראן על רקע עליית מחירי הנפט.
“אפילו סין ורוסיה מעדיפות לשמור על פתחים דיפלומטיים מול ארה”ב במקום לסייע לבעלות בריתן באיראן, אף ששתיהן עשויות להרוויח אם וושינגטון תישאב לעימות ממושך.
