חשפו דוחות כספיים רשמיים של משרד האוצר הישראלי את המהלומה הכלכלית החמורה שספג המשק הישראלי כתוצאה מהמלחמה וההסלמה הצבאית הנמשכת מאז אוקטובר 2023.
לפי הנתונים, סך ההוצאות הישירות של הממשלה בשנים 2023–2025 הגיע לכ-231 מיליארד שקל, סכום אינו כולל את אובדן ההכנסות ממסים ואת ההוצאות הצפויות במהלך שנת 2026.
המסמך, המקיף כ-470 עמודים וכולל נתונים מ-209 גופים ממשלתיים וציבוריים, מעיד על עומק המשבר ומציג הערכה ראשונית לגבי הנטל התקציבי ארוך הטווח שיכביד על הקופה הציבורית.
הוצאות הצבא והביטחון
החלק הארי של ההוצאות הוקצה למערכת הביטחון ולמבצעים הצבאיים, כאשר סכום זה בלבד עמד על כ-166.2 מיליארד שקל בשלוש השנים האחרונות.
תקציב הביטחון, שעמד ערב ההסלמה על כ-4.3% מהתוצר המקומי הגולמי (כ-75 מיליארד שקל ב-2022), זינק לכ-8% מהתוצר, והגיע לכ-168 מיליארד שקל ב-2024 וכ-166 מיליארד ב-2025.
חלק מרכזי מגידול זה נובע מעלויות הגיוס הממושך של כוחות המילואים, שהגיעו לכ-37 מיליארד שקל ב-2024 ונשארו ברמה גבוהה של כ-32 מיליארד שקל ב-2025, לצד גידול בתשלומי השכר ובתקציבי הרכש הצבאי.
מחיר האבדות והפציעות
ההשלכות האנושיות והחברתיות של המלחמה באות לידי ביטוי בזינוק חד בתשלומי הרווחה והקצבאות.
תקציב הנפגעים והמשפחות השכולות במשרד הביטחון עלה מ-7.3 מיליארד שקל ב-2023 לכ-11 מיליארד ב-2025, וצפוי להגיע לכ-13.9 מיליארד שקל ב-2026.
במקביל, הגישו אזרחים כ-119 אלף תביעות למוסד לביטוח לאומי, מתוכן הוכרו כ-87 אלף נפגעים. התשלומי לנפגעי פעולות איבה זינקו מ-200 מיליון שקל בלבד לפני המלחמה לכ-1.7 מיליארד שקל כיום – גידול של פי תשעה.
גורמים מקצועיים מציינים כי עיקר הנטל נובע מפציעות נפשיות שעלולות לדרוש תמיכה תקציבית ממושכת לאורך שנים.
לצד הוצאות הביטחון, שילמה המדינה מיליארדי שקלים כמענקי פינוי, התארגנות ושיבה לתושבי האזורים המפונים בדרום ובצפון.
קרן הפיצויים (מס רכוש), המיועדת לכיסוי נזקים ישירים ועקיפים, שילמה כ-37 מיליארד שקל עד לספטמבר 2026, דבר שהביא להצטמצמות יתרת הקופה ל-2.8 מיליארד שקל בלבד.
מצב זה מעורר חשש כבד במשרד האוצר מרוקנות מוחלטת של הקרן עוד לפני גיבוש תקציב 2027.
במקביל, הוקצו מיליארדי שקלים למינהלות השיקום בדרום ובצפון, אך מימוש התקציבים נתקל בעיכובים תפעוליים ובירוקרטיים רבים.
מקור: TRT World and agecies
