תשע שנים חלפו מאז שהחלו רשמית הבדיקות נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בחשד לקבלת טובות הנאה ממיליארדרים, ושש שנים מאז הגשת כתב האישום בשלושה תיקים שונים – אך המשפט עדיין נמשך ללא קו סיום ברור.
במקביל להליך המשפטי הפורמלי, נרשמה לאורך השנים פעילות אינטנסיבית מאחורי הקלעים: שליחים פוליטיים, מתווכים, יועצים סודיים וניסיונות לייצר מסלול עוקף משפט – דרך הסדר טיעון או מנגנון חנינה שימנע הכרעה מלאה בבית המשפט.
כבר בשלב החקירות, לפני שהפנים את חומרת מצבו המשפטי, תיאר נתניהו את עצמו לא פעם כקורבן רדיפה.
פרקליטו המנוח, עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, המליץ לו כבר בשנים מוקדמות לחתור להסדר טיעון "בכל מחיר", אך נתניהו ומשפחתו סירבו לכל רעיון שכולל הודאה באשמה, קלון או פרישה מהחיים הפוליטיים.
מקור משפטי שתיאר את הלך הרוח אמר כי בעבור נתניהו ורעייתו, החיים הפוליטיים – ומעון ראש הממשלה בירושלים – הם מרכז הזהות, וכי הם רואים בו "קורבן נרדף" באופן עמוק, לא רק לצורך תדמיתי.
במקביל, גורמים מהאליטה המשפטית והציבורית בישראל ניסו במשך השנים לבדוק האם ניתן להגיע להסדר שימנע את המשך השחיקה הציבורית סביב התיקים. פרופ' יובל אלבשן, שחקר את פרשת דרייפוס, ניסה להסביר לנתניהו שהמאבק החזיתי במערכת אכיפת החוק עלול להביא לקריסת אמון הציבור.
לדבריו, הוא התריע כי גם אם יש תחושת עוול, נדרש לעתים "להוריד את הראש" כדי לשמור על המערכת, אך נתניהו דחה את הדברים והקשר ביניהם נותק.
נרקמו קשרים בלתי רשמיים נוספים. יצחק הרצוג, עוד לפני שנבחר לנשיא, קיים גישושים מול מנדלבליט והנשיא לשעבר ראובן ריבלין בשאלה האם ניתן להביא לסיום הפרשה ללא הכרעה מלאה בבית המשפט.
מאחורי הקלעים פעל גם עו"ד מיכאל ראבילו, מקורבו של נתניהו, שהפעיל אנשי מפתח כמו ד"ר יוסף צ'חנובר ז"ל והפרופ' רות גביזון ז"ל כדי לבחון אופקי הסדר אפשריים.
דמות נוספת בעלת משקל במערכת המשפט הישראלית, נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, נשאלה מדי כמה חודשים על ידי מנדלבליט "לאן הרכבת נוסעת".
אף שנשקלה אפשרות להסדר שלא יכלול הסכמה מראש על קלון ויותיר את ההכרעה לבית המשפט, מנדלבליט וברק הסכימו כי עצם המסגרת – פרישה מתפקיד ראש הממשלה – איננה נתונה למשא ומתן.
הצומת המשמעותית ביותר הגיעה לאחר שנתניהו איבד את כיסאו כראש ממשלה. כשהוא באופוזיציה וכותב את ספרו האוטוביוגרפי, עלה מחדש רעיון הסדר הטיעון ביתר רצינות.
מנדלבליט אותת שהוא פתוח להסדר שיחסוך שנים של דיונים משפטיים, ונתניהו ניסה לגייס שוב את מעמדו של ברק כדי להשפיע על עמדת התביעה.
בשלב זה נכנס לתמונה רשמית עו"ד בועז בן צור, שטיפל בבחינת האפשרות להסדר. לפי הפרסומים, התגבשה טיוטה ראשונית שכללה ויתור של הפרקליטות על סעיף השוחד בתיק 4000, הודאה בעבירות מרמה והפרת אמונים, הימנעות ממאסר בפועל והסתפקות בעבודות שירות, לצד הטלת קלון והרחקה לשבע שנים מהכנסת.
התנאי הפוליטי – עזיבה ממושכת של הזירה הציבורית – היה הקו האדום מצדו של נתניהו, והמהלך נעצר.
גורם פוליטי שהכיר את המגעים מבפנים טען כי מעבר לשאלת העסקה עצמה, המגעים אפשרו לנתניהו "לאסוף מודיעין" על עמדות התביעה, על גבולות הגמישות שלה ועל השיקולים הפסיכולוגיים בתוך המערכת. לדבריו, גם אם העסקה לא יצאה לפועל, עצם הדיאלוג העניק לנתניהו הבנה טובה יותר של מצב התיק והלחצים מנגד – מידע שיכול לשמש אותו בהמשך המאבק הציבורי והמשפטי.
מקור: TRT World and agencies
