2025 הייתה שנה שבה כמעט כל מוסד שלטוני בישראל, ממשלה, מערכת המשפט, מערכת הביטחון, החברה האזרחית, מצא את עצמו בעימות חזיתי.
האירועים לא התרחשו בחלל ריק: הם נבנו זה על גבי זה, כמו שכבות של משבר מתמשך.
להלן גרסה מורחבת ומעמיקה של ציר הזמן:
ינואר–פברואר: הרפורמה המשפטית חוזרת והפעם בלי מסכות
תחילת השנה נפתחה בניסיון מחודש לקדם את הרפורמה המשפטית, מהלך שהצית את הרחובות כבר ב‑2023 ושב ב‑2025 בעוצמה מחודשת. הממשלה חזרה לקדם סעיפים שנועדו לצמצם את כוחו של בית המשפט העליון ולחזק את שליטת הרשות המבצעת.
מבקרי המהלך טענו כי מדובר בניסיון נוסף לערער את האיזונים הדמוקרטיים, וכי הממשלה פועלת מתוך אינטרס פוליטי צר. התומכים, מנגד, טענו כי מדובר בתיקון הכרחי למערכת משפטית "אקטיביסטית מדי".
כך או כך, המחלוקת הפכה שוב למוקד נפיץ שהצית מחדש את הרחוב הישראלי.
מרץ: בג״ץ חוסם את ניסיון הדחת היועצת המשפטית ומצית מלחמה בין הרשויות
כאשר הממשלה ניסתה להדיח את היועצת המשפטית לממשלה, רבים ראו בכך חציית קו אדום.
היועמ״שית נתפסה בעיני חלקים בציבור כמכשול בפני צעדים שנויים במחלוקת, ולכן המהלך הובן כצעד פוליטי מובהק.
בג״ץ התערב במהירות, צעד נדיר בעוצמתו, וקבע שהמהלך אינו חוקי.
התגובה מהקואליציה הייתה חריפה:
שרים האשימו את בית המשפט ב"דיקטטורה משפטית", בעוד משפטנים טענו שהממשלה מנסה לפרק את מנגנוני הבלמים והאיזונים.
האירוע הזה סימן נקודת מפנה:
העימות בין הרשויות הפך מוויכוח עקרוני למלחמת התשה גלויה.
אפריל: סערת הדחת ראש השב״כ, מערכת הביטחון נכנסת למערבולת
באפריל התפוצצה סערה נוספת כאשר ראש השב״כ הודח מתפקידו.
ההחלטה התקבלה על רקע חילוקי דעות עמוקים סביב ניהול המערכה בעזה והיחסים בין הדרג המדיני לבין מערכת הביטחון.
בכירים לשעבר בשב״כ ובמוסד יצאו בפומבי נגד המהלך והזהירו מפגיעה חמורה בעצמאות הארגון. הציבור ראה בכך עוד סימן לכך שהמדינה מתנהלת מתוך שיקולים פוליטיים ולא מקצועיים, והאמון במוסדות הביטחון ספג מכה נוספת.
מאי–יוני: מחאת השבויים מתפוצצת והופכת למאבק על דמות המדינה
בחודשים מאי ויוני התרחבה המחאה סביב השבויים והפכה לאחת התנועות האזרחיות הגדולות בתולדות ישראל.
משפחות השבויים, יחד עם מאות אלפי אזרחים, יצאו לרחובות בדרישה לעסקה מיידית ולשקיפות מצד הממשלה.
ההפגנות התפשטו לערים רבות והפכו לסמל של אובדן אמון עמוק בין הציבור להנהגה. הממשלה טענה כי הלחץ הציבורי פוגע ביכולת לנהל משא ומתן, אך רבים ראו בכך התחמקות מאחריות.
הקואליציה מצידה טענה כי היא פועלת "באחריות ובשיקול דעת".
הפער בין הצדדים רק העמיק, והמחאה הפכה לסמל של אובדן אמון ציבורי.
יולי–ספטמבר: הקרע סביב המלחמה בעזה
המלחמה הארוכה בעזה המשיכה ללוות את ישראל גם ב‑2025, אך בשלב זה היא הפכה למוקד של פוליטיזציה חריפה.
מבקרים טענו כי ראש הממשלה מאריך את המלחמה משיקולים פוליטיים, וכי ההחלטות מתקבלות מתוך רצון לשרוד פוליטית ולא מתוך שיקול ביטחוני או אסטרטגי.
הטענות הללו העמיקו את הקרע הציבורי: חלקים מהחברה האשימו את הממשלה ב"ניהול כושל", בעוד תומכיה טענו כי הביקורת מחלישה את העורף.
הוויכוח הפך לאחד הקשים בתולדות המדינה וחשף שסע עמוק בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.
אוקטובר: ויכוח על ועדת חקירה ממלכתית — מי מפחד מהאמת?
לקראת שנתיים לאירועי 7 באוקטובר, הדרישה לוועדת חקירה ממלכתית התעצמה.
משפחות הנפגעים, בכירים לשעבר, משפטנים ואנשי אקדמיה דרשו חקירה מלאה.
הממשלה ניסתה לקדם ועדת בדיקה מצומצמת יותר, מהלך שנתפס כניסיון להימנע מחשיפת הכשלים.
הוויכוח הפך לסמל של מאבק על שקיפות, אחריות ומנהיגות.
הציבור רצה תשובות.
הממשלה רצתה שליטה.
נובמבר: משבר גיוס החרדים
בנובמבר הגיע משבר גיוס החרדים לנקודת רתיחה.
בג״ץ קבע שאין בסיס חוקי לפטור גורף, והלחץ הציבורי גבר. הפגנות חילוניות גדולות פרצו, המפלגות החרדיות איימו לפרק את הממשלה, והקואליציה התערערה.
הדיון הציבורי סביב שוויון בנטל חשף שוב את עומק הקרע בין קבוצות שונות בחברה הישראלית ואת חוסר היכולת של המערכת הפוליטית להגיע להסכמות בסיסיות.
דצמבר: משפט נתניהו חוזר למרכז הבמה
לקראת סוף השנה, משפטו של ראש הממשלה שב לכותרות.
עדויות חדשות, דיונים מתוקשרים ועימותים בין פרקליטים הפכו את המשפט לאחד הנושאים המדוברים ביותר.
מבקרי הממשלה טענו כי כל המהלכים הפוליטיים של השנה, מהרפורמה המשפטית ועד ניהול המלחמה, מושפעים מהמצב המשפטי של ראש הממשלה.
תומכיו טענו כי מדובר ב"רדיפה פוליטית".
כך או כך, המשפט הפך שוב למוקד של סערה ציבורית.
שנה של משבר מתמשך ושאלות קשות לעתיד
2025 הייתה שנה שבה כמעט כל מוסד שלטוני בישראל מצא את עצמו בעימות: ממשלה מול מערכת המשפט, מול מערכת הביטחון, מול הציבור, מול עצמה.
המשברים לא היו מבודדים הם התחברו זה לזה ויצרו תחושה של מערכת פוליטית שמאבדת יציבות, אמון וכיוון.
האם 2026 תביא רגיעה, או שהמשבר רק יעמיק?
זו שאלה שישראל תצטרך להתמודד איתה אולי מוקדם מכפי שהיא חושבת.
מקור: TRT Global
