מחלקת החנינות במשרד המשפטים העבירה לנשיא יצחק הרצוג תשובות והשלמות בנוגע לבקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו.
לפי הדיווח ב־ynet, המחלקה חזרה על עמדתה כי הבקשה אינה עומדת בדרישות החוקיות המקובלות: נתניהו עדיין נאשם ולא הורשע, ולא הביע חרטה על המעשים המיוחסים לו.
המחלקה הדגישה את ההבדל המשפטי בין בקשת נתניהו לבין פרשת קו 300, שבה העניק חיים הרצוג, אביו של הנשיא הנוכחי, חנינה לאנשי השב"כ.
באותו מקרה מדובר היה בחנינה לאחר ביצוע מעשים חמורים במסגרת מערכת הביטחון, בעוד שבקשת נתניהו מתייחסת לחנינה בטרם הרשעה, בטענה ל"צורך לאומי".
היועצת המשפטית של בית הנשיא, עו"ד מיכל צוק, ביקשה מהמחלקה להוסיף התייחסות לתקדימים שבהם הופעלה סמכות החנינה עוד לפני סיום ההליך הפלילי, למשל במקרים של מחוות מדיניות או עסקאות לשחרור חטופים.
אף על פי שהפערים בין המקרים ברורים, ההשלמות נועדו לבחון את עצם הפעלת הסמכות תוך כדי הליך משפטי.
בית הנשיא העביר למחלקת החנינות גם את פניות הציבור שהתקבלו בנושא, לצורך ניתוח נוסף.
בהודעת בית הנשיא הודגש כי מדובר בהשלמת בחינה מקצועית בלבד, טרם גיבוש המלצה לנשיא הרצוג, ואין בכך כדי ללמד על עמדה כלשהי ביחס לבקשה.
הסמכות להעניק חנינה בישראל נתונה לנשיא המדינה, אך היא מוגבלת על פי החוק ונעשית לרוב לאחר הרשעה.
לאורך השנים הופעלה הסמכות במקרים חריגים, חלקם בעלי אופי ביטחוני או מדיני, אך כמעט ולא נרשמו תקדימים של חנינה בטרם הרשעה.
בקשת נתניהו, שמבקש חנינה בטענה ל"צורך לאומי", מעלה שאלות משפטיות ופוליטיות כבדות משקל על גבולות הסמכות ועל השימוש בה ככלי פוליטי.
מקור: TRT World and agencies
