עדותו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נמשכה אתמול (שלישי) בבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת תיק 4000, תיק בזק–וואלה, שבו מואשם נתניהו בקבלת טובות הנאה תקשורתיות מבעלי הון בתמורה להטבות רגולטוריות.
התיק עוסק בקשר שבין הון, שלטון ותקשורת בתוך המערכת הישראלית, ובשאלה עד כמה נעשה שימוש בכוח הפוליטי כדי לעצב את השיח הציבורי.
“משתמשים בשמי”
במהלך החקירה הנגדית הציגה התובעת, עו"ד יהודית תירוש, את עדותה של יפעת בן חי שגב, לשעבר יו"ר מועצת הכבלים והלוויין.
לפי עדותה, שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ועד מדינה בתיק, אמר לה כי קידום עסקת בזק–יס "דחוף לשר" – כלומר לנתניהו, שכיהן אז גם כשר התקשורת.
נתניהו דחה את הדברים וטען כי פילבר השתמש בשמו ללא רשות, כדי לקדם את תפיסתו בתחום פריסת תשתיות הסיבים.
הוא פנה לשופטים וטען כי "אנשים נוטים להשתמש בשמי" לקידום ענייניהם, והביא כדוגמה גם אירועים פוליטיים מהכנסת, שם לדבריו חברי כנסת טענו שפעלו "בשמו" למרות שלא שוחח איתם כלל.
כך ניסה נתניהו לצייר את פילבר כמי שפעל על דעת עצמו, ולא כמי שקיבל ממנו הנחיות ישירות לטובת בעלי בזק, שאול אלוביץ'.

טענות פילבר
לקראת סוף הדיון התפתחה סערה כאשר עלתה סוגיית התביעה שהגיש פילבר נגד המדינה, בטענה שבמהלך מעצרו בוצע בו מעשה משפיל וחמור. פילבר טען בעבר כי עבר חיפוש פולשני ופגיעה בגופו, וטען שהדבר נעשה כחלק מלחץ חקירתי.
תירוש ביקשה לעמת את נתניהו עם הפער בין גרסתו לבין דברי גורמי מקצוע במשרד התקשורת, והזכירה כי החוקרים הבהירו שהיועצת המשפטית של המשרד לא המליצה לו לחתום על העסקה, אלא רק אמרה שאין מניעה משפטית לכך.
בשלב זה אמר נתניהו: "החוקרים שאומרים, זה היה לפני או אחרי האינוס?"
תירוש השיבה לו: "לא הבנתי, גם אותך אתה טוען שאנסו?"
עו"ד עמית חדד, פרקליטו של נתניהו, התפרץ ואמר: "מה זו החוצפה הזו, לשאול ראש ממשלה בישראל אם גם אותו אנסו?"
כאשר נשאל למה התכוון בדבריו על "האינוס", השיב נתניהו: "המעשים שעשו בפילבר. מה שראיתי באינטרנט".
תירוש הזכירה כי התיק שנפתח בעקבות תלונתו של פילבר נסגר, לאחר שהיחידה הארצית לחקירות סוהרים טענה שלא נמצילית.
היא הדגישה כי התשתית לעבירה פלילית לא נמצאה, והוסיפה: "מי שהכניס את הנושאים הרקטליים לאולם הזה אינו התביעה".
בכך רמזה שנתניהו הוא שהעלה את הנושא מיוזמתו, כחלק מניסיון לשרת את נרטיב ההגנה שלו.
דפדפת צהובה ופגישת הנחיה
חלק מרכזי נוסף בחקירה עסק במה שמכונה "פגישת ההנחיה", פגישה שבה, לפי כתב האישום, הנחה נתניהו את פילבר לפעול רגולטורית לטובת אלוביץ', בעלי בזק ואתר וואלה.
התביעה הציגה דפדפת צהובה שבה רשם פילבר בכתב ידו נקודות תחת הכותרת "רה"מ", ובהן "מיזוג בזק–יס" ו"רמות המחירים של השוק הסיטונאי".
התביעה טוענת כי מדובר בסיכום הנחיות שקיבל פילבר מנתניהו לאחר הפגישה.
מנגד, צוות ההגנה של נתניהו טוען שמדובר ברשימת הכנה של פילבר לקראת פגישה עם נתניהו, ולא בתיעוד של הוראות שקיבל ממנו.
נתניהו חזר על גרסתו כי ההנחיה היחידה שנתן לפילבר בתחום התקשורת הייתה: "אל תעלה מחירים ושמור על התחרות", וטען כי כלל לא ידע על פרטי הדפדפת.
גם כאשר תירוש טענה שהדפדפת תואמת את התיאור שמסר אלוביץ' בחקירתו במשטרה, נתניהו דבק בגרסתו ואמר כי אלוביץ' "לא דיבר איתי על רמת המחירים של השוק הסיטונאי".
בכך ניסה להרחיק עצמו מהקשר הישיר בין האינטרסים הכלכליים של אלוביץ' לבין סמכויותיו כשר התקשורת.
סתירות בעדות
במהלך הדיון הציגה התביעה גם מסרונים של אילן ישועה, מנכ"ל אתר וואלה לשעבר, מהם עלה כי נתניהו ניחם אותו על מות אמו. זאת, למרות שבעבר טען נתניהו כי כלל לא הכיר את ישועה.
נתניהו השיב שאינו זוכר את השיחה, אך אינו מכחיש אותה, והסביר כי הוא נוהג לנחם גם אנשים שאינו מכיר באופן אישי, במיוחד אנשי ציבור ואנשי תקשורת.
כאשר תירוש שאלה אם ישועה נחשב "איש ציבור", השיב נתניהו שזה יכול להיות גם "אנשים מהתקשורת" ואף יועצי תקשורת של יריבים פוליטיים.
בכך ניסה להציג את הקשר כעניין שגרתי וחסר משמעות, ולא כחלק ממערכת יחסים שנועדה להבטיח סיקור מועדף.

תיק 4000
תיק 4000 נחשב לאחד המרכזיים בתיקי השחיתות נגד נתניהו, ועוסק בטענה כי בתמורה לסיקור חיובי באתר וואלה, קידם נתניהו הטבות רגולטוריות בשווי עצום לקבוצת בזק.
הדיונים בעדותו של נתניהו הסתיימו ביומיים האחרונים מוקדם מהרגיל, פעם אחת בשל דיון פוליטי בכנסת, ופעם נוספת בשל כנס של שירות הביטחון הכללי שבו השתתף.
מועד עדות נוספת נדחה בשל ביקור רשמי של ראש ממשלת הודו בישראל, מה שממחיש כיצד המשפט מתנהל במקביל ללוח זמנים פוליטי וביטחוני צפוף, בעוד שאלות יסודיות על טוהר המידות, חופש העיתונות ושימוש לרעה בכוח, עדיין פתוחות.

מקור: TRT World and agencies





















