דוח חדש של ארגון ה‑OECD לשנת 2025 מציג תמונת מצב מדאיגה לגבי רמת המיומנויות התעסוקתיות בישראל, ומדגיש כי מערכת ההשכלה העל‑יסודית במדינה אינה מצליחה להעניק לתלמידים את הכלים הנדרשים לשוק העבודה המודרני.
לפי הדוח, הקשר שבין השכלה פורמלית לבין איכות התעסוקה בישראל חלש משמעותית בהשוואה למדינות אחרות בארגון — תופעה המחריפה את הפערים החברתיים והכלכליים.
הארגון מציין כי בעוד שבמדינות רבות עלייה ברמת ההשכלה מובילה לשיפור ברור במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה מוגבלת. שלבי הביניים של מערכת החינוך — התיכון והעל‑יסודי — כמעט ואינם מייצרים קפיצה במיומנויות, מה שמוביל לכך שגם בעלי תארים אקדמיים אינם נהנים מהמרה מלאה של השכלתם לאיכות תעסוקה גבוהה.
הדוח מדגיש פערים עמוקים בין קבוצות אוכלוסייה, לצד פערי תעסוקה מגדריים שאינם מצטמצמים גם לאחר נטרול משתנים אחרים. לפי הנתונים, פערי המיומנויות בין קבוצות סוציו‑אקונומיות בישראל הם מהגבוהים ב‑OECD, והם צפויים להתרחב עם התפשטות הבינה המלאכותית והאוטומציה.
על רקע זה ממליץ הארגון לעבור ממדיניות הכשרות מקצועיות קשיחות למודל גמיש המתמקד בחיזוק מיומנויות לאורך זמן — גישה שמאפיינת מדינות המתמודדות עם שינויים טכנולוגיים מהירים. הדוח מציין כי מי שלא יחזק את מיומנויותיו צפוי להישאר מאחור בשוק העבודה.
שירות התעסוקה הישראלי, הפועל בשנים האחרונות בשיתוף ה‑OECD, מציג שינוי אסטרטגי דומה. מנכ"לית השירות, עו"ד עינבל משש, טוענת כי חדירת הבינה המלאכותית יוצרת "תמורות מבניות מואצות" וכי הסתגלות מהירה היא תנאי בסיס להשתלבות תעסוקתית. לדבריה, השירות עבר למודל מוכוון‑מיומנויות, תוך שימוש בכלים דיגיטליים ובמערכות מבוססות בינה מלאכותית למיפוי פרופיל המיומנויות של דורשי עבודה.
לפי הדוח, ישראל מדורגת נמוך בהמרת השכלה למיומנויות, נמוך בהמרת מיומנויות לאיכות תעסוקה, ומציגה פערים מבניים שאינם תואמים את רמת ההשכלה הממוצעת במדינה.
מקור: TRT World and agencies
