בזמן שהממשל הישראלי ממשיך ברצח העם מאז אוקטובר 2023 ומסיט את תשומת הלב הציבורית מהיוקר המאמיר, תאגידי המזון והרשתות הקמעונאיות בישראל מעלים מחירים בקצב מואץ, תוך ניצול שוק שבוי וחולשת הפיקוח.
לפי נתוני מכוני מחקר וארגוני חברה אזרחית, העליות האחרונות אינן משקפות ירידות בעלויות חומרי גלם, אלא כוח שוק ריכוזי של יצרנים ויבואנים גדולים הפועלים כמעט ללא תחרות אפקטיבית.
הכלכלה הישראלית מתמודדת עם אי־ודאות, גידול בהוצאות ביטחוניות והסחת דעת ציבורית. בתוך מציאות של כיבוש מתמשך והחרפת משבר אזורי, תאגידי מזון מרכזיים, ובהם תנובה, שטראוס ואוסם־נסטלה, יחד עם יבואנים דומיננטיים, ניצלו את תקופת המלחמה כדי להעלות מחירים, בעוד משקי בית מתמודדים עם ירידה בכוח הקנייה ואי־ביטחון תזונתי גובר.
מגמת המחירים
סל בסיסי של 50 מוצרים התייקר בכ־20% בשלוש השנים האחרונות, תוספת של כ־250 ש״ח לחודש למשפחה עם שני ילדים.
ארגוני סיוע מדווחים כי שיעור המשפחות המתמודדות עם אי־ביטחון תזונתי זינק לכמעט 27% ב־2025 (מ־21% שנה קודם), כאשר משפחה בת ארבע נדרשת להוצאה חודשית גבוהה יותר כדי לעמוד בצרכים מינימליים—עם רכיב מזון שהמשיך לטפס.
מונופולים
מומחים לכלכלה תחרותית מצביעים על ריכוזיות גבוהה בשרשרת המזון. יצרנים גדולים ורשתות שיווק הפועלים כמונופולים בפועל, המרימים מחירים גם כשעלויות תשומות יורדות.
בתקופת המתקפה על עזה, הציבור התמקד בביטחון ובמלאי חירום, והפיקוח הציבורי והרגולטורי נחלש, מצב שאפשר לתאגידים להעמיק את העליות.
חברות טוענות לעלייה בעלויות ייצור, חשמל, ארנונה, שכר ותשומות, אך נתוני חומרי גלם מרכזיים מצביעים על ירידות או יציבות.
הפער בין טענות התעשייה לבין התנהגות המחירים בשוק מדגיש את בעיית הכוח הריכוזי והיעדר תחרות אמיתית.
קריאה לרפורמות
יחד עם עליות בדיור, התייקרות המזון דוחפת משפחות לעומק המצוקה, יותר משקי בית מצמצמים רכישות מזון, עוברים למוצרים זולים יותר או מוותרים על צרכים בסיסיים.
ארגוני חברה אזרחית מזהירים מפני העמקת הפערים והחרפת אי־היציבות החברתית.
מומחים וארגוני ציבור קוראים לרפורמות עומק: פירוק ריכוזיות בשרשרת האספקה, חיזוק רגולציה ופיקוח מחירים במקטעים ריכוזיים, שקיפות בעלויות ותמחור, והסרת חסמי יבוא ותחרות.
ללא צעדים מבניים, יוקר המחיה ימשיך לטפס, בעיקר על חשבון המשפחות הפגיעות ביותר.
מקור: TRT World and agencies
