חברת הקונגרס הדמוקרטית־הפרוגרסיבית אלכסנדריה אוקסיו־קורטז, הנחשבת בעיני רבים כדמות בולטת בדור הפוליטי החדש בארצות הברית ואפשרות ריאלית למרוץ לנשיאות ב־2028, הציגה קו חד וברור נגד המשך המימון הצבאי לישראל.
במפגש סגור עם ארגון "הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה" בניו יורק, היא התחייבה שלא לתמוך בשום חבילת סיוע צבאי עתידית לישראל, גם לא במערכות המוגדרות כ"הגנתיות" כמו מערכת "כיפת ברזל".
"מעולם לא הצבעתי בעד מימון ישראל ולא אעשה זאת"
במהלך המפגש, שבו ניסתה לשרטט את דרכה הפוליטית לשנים הקרובות, אוקסיו־קורטז התמודדה עם שאלות נוקבות מצד פעילים על הצבעותיה בעבר, במיוחד על הימנעותה בהצבעה על מימון כיפת ברזל בשנת 2021.
חלק מהפעילים תיארו אז את עמדתה כ"פגיעה" במאבק הפלסטיני, מה שהוביל אותה כעת להצהיר באופן חד־משמעי כי תצביע "נגד" בכל הצבעה עתידית הנוגעת למימון הצבאי של ישראל.
היא הדגישה: "מעולם לא הצבעתי בעד מימון ישראל, ולעולם לא אעשה זאת. אם ממשלת ישראל רוצה לחמש את עצמה, שתממן את נשקה מתקציבה שלה, ולא מכספי משלמי המסים בארצות הברית".
מימון אמריקני למכונת המלחמה הישראלית
מאז הקמתה, נהנית ישראל מסיוע צבאי וכלכלי אמריקני בהיקפים עצומים, שהפכו אותה לאחת המדינות המקבלות את הסיוע הצבאי הגבוה ביותר בעולם מארצות הברית.
הסיוע הזה, הכולל מימון ישיר לנשק, מערכות טילים, מטוסי קרב ותחמושת, נתפס בקרב פעילי זכויות אדם ופעילי סולידריות עם פלסטין כשותפות ישירה במדיניות הכיבוש, המצור וההתקפות הצבאיות על האוכלוסייה הפלסטינית.
אוקסיו־קורטז הציבה את עצמה באופן ברור בצד המבקר את המערכת הזו, וטענה כי מדיניות החוץ האמריקנית אינה יכולה להמשיך להעניק "צ'קים פתוחים" למבצעים צבאיים שגובים מחיר אנושי כבד.
בדבריה התייחסה אוקסיו־קורטז למצב ההומניטרי הקטסטרופלי בעזה מאז תחילת המתקפה הישראלית ב־2023, שבה נהרגו, לפי דיווחים שונים, עשרות אלפי פלסטינים, רובם אזרחים, נשים וילדים.
היא ציינה כי המשך הזרמת הנשק והסיוע הצבאי לישראל, לנוכח הנתונים הללו, מהווה בפועל שותפות עקיפה בהפרות חמורות של זכויות אדם ובפגיעה שיטתית באוכלוסייה אזרחית.
לדבריה, היא "דוחה באופן מוחלט" להיות חלק ממדיניות חקיקתית שמאפשרת את המשך המצב הזה.
בהקשר רחב יותר של השיח הפוליטי סביב פלסטין, אוקסיו־קורטז הצהירה כי תתנגד לאימוץ הגדרת האנטישמיות של "הברית הבינלאומית לזיכרון השואה", שמערבבת בין ביקורת על מדיניות ישראל לבין שנאה ליהודים.
היא טענה כי ההגדרה הזו משמשת ככלי פוליטי כדי להפליל ביקורת לגיטימית על הכיבוש, האפרטהייד והמדיניות הגזענית כלפי הפלסטינים, ולהציג כל התנגדות למדיניות הישראלית כאקט אנטישמי.
דעת הקהל האמריקנית
לפי מומחים אסטרטגיים שצוטטו בהקשר זה, השינוי ברטוריקה של אוקסיו־קורטז אינו מנותק מהמציאות הציבורית בארצות הברית.
סקרים עדכניים מצביעים על ירידה חדה בפופולריות ישראל בקרב הציבור האמריקני, במיוחד בקרב צעירים ופרוגרסיבים, כאשר שיעור המחזיקים בעמדה שלילית כלפי ישראל עולה על שיעור בעלי העמדה החיובית.
המצב הזה, לטענת אותם מומחים, הופך את ההתנגדות למימון הצבאי לישראל לאפשרות פוליטית "מנצחת" בקרב חלקים הולכים וגדלים מהאלקטורט הדמוקרטי.
מקור: TRT World and agencies
