בעקבות ההסלמה החמורה ברצועת עזה והמשבר ההומניטרי הקשה, מדינות המערב מנסות להפעיל לחץ – אם כי מוגבל וזהיר – על ישראל לעצור את ההרס והאלימות נגד האוכלוסייה הפלסטינית.
הלחץ כולל קריאות פומביות להפסקת אש, דרישות להקלת המצור על עזה, ותמיכה מוגברת בסיוע הומניטרי לתושבים.
בנוסף, מדינות כמו ארצות הברית, האיחוד האירופי, וקנדה משתמשות באמצעים דיפלומטיים כגון:
איום בסנקציות כלכליות או פוליטיות אם ישראל תמשיך במדיניותה הנוכחית.
הפחתת שיתופי פעולה צבאיים ופוליטיים במידה ולא תיווצר התקדמות ממשית.
קביעת מועד אחרון ברוח זו להסדר הפסקת אש ולהתחלת שיחות שלום אמיתיות.
תמיכה ביוזמות בינלאומיות ובארגוני זכויות אדם כדי לחשוף את הפגיעה בזכויות הפלסטינים ולהפעיל לחץ ציבורי.
עם זאת, הלחץ המערבי מוגבל במסגרת האינטרסים הגאופוליטיים המורכבים, והצעדים הם בעיקר דיפלומטיים ומודעים לאיזון עדין בין תמיכה בישראל לבין דרישות לשינוי מדיניות.
בעזה ובקהילה הפלסטינית רואים בצעדים אלה הכרה חלקית בזכותם לקיום וחיים בכבוד, אך רבים מביעים אכזבה מהיעדר לחץ חזק ומשמעותי יותר שיכול לשנות את המציאות בשטח.
