התוקפנות הצבאית הממושכת שמנהלת ישראל בעזה ובחזיתות נוספות מאז אוקטובר 2023, גובה מחיר פסיכולוגי כבד ולא צפוי מתוך החברה הישראלית עצמה.
מחקר מקיף שפורסם לאחרונה, המבוסס על נתונים שנאספו מ-2,500 משפחות של חיילי מילואים בצבא הכיבוש הישראלי, מצביע על משבר נפשי עמוק הפוקד את הורי וילדי המגויסים.
המחקר מזהיר מפני נזקים ארוכי טווח לחברה הישראלית כולה, בהיעדר טיפול ממוקד בטראומה שנוצרה כתוצאה מההשתתפות במעשי הלחימה וההיעדרות הממושכת מהבית.
המחקר הובל על ידי פרופ' רות פלדמן, ראש המרכז למדעי העצב החברתיים ההתפתחותיים בבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן. הממצאים מדגישים כי המלחמה הותירה צלקות עמוקות בקרב משפחות עם ילדים מתחת לגיל 7.
החוקרים מדווחים על רמות חסרות תקדים של תסמיני טראומה, שחיקה בחיי הנישואין ושיבוש חמור בתפקוד המשפחתי היומיומי, מה שמציב סיכון ממשי להתפתחותם התקינה של הילדים בשנים הבאות.
טראומה בקרב ילדים והורים
על פי נתוני המחקר, הנתון המדאיג ביותר נוגע לדור הצעיר, כאשר כ-75% מהילדים במשפחות המילואימניקים הראו תסמינים תת-קליניים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).
חמור מכך, למעלה מ-31% מהילדים הללו כבר עומדים בקריטריונים המלאים לאבחנה של פוסט-טראומה כרונית.
המצב אינו פוסח גם על המבוגרים בבית, כאשר כ-35% מהאבות המשרתים בכוחות המילואים דיווחו על תסמיני טראומה קליניים או תת-קליניים, ויותר מחמישית מהם סובלים מ-PTSD מלא.
האמהות, שנאלצו לשאת בנטל ניהול משק הבית וגידול הילדים לבדן במשך מאות ימי מלחמה, מציגות שיעורי פגיעה גבוהים עוד יותר, עם 42% שדיווחו על תסמינים ו-28% שאובחנו עם פוסט-טראומה.
החוקרים מדגישים כי הילדים בקבוצת הגיל שבין 4 ל-7 נמצאים בסיכון הגבוה ביותר.
בעוד שהורים רבים נוטים להאמין בטעות כי ילדים בגיל זה אינם מבינים את המתרחש סביבם, המציאות מראה שהם קולטים את גודל המשבר אך חסרים את הכלים המילוליים להביע את מצוקתם.
במקום זאת, המצוקה מתפרצת בצורה של נסיגה התפתחותית, הרטבת לילה, היצמדות קיצונית להורים, התקפי בכי, סיוטי לילה והתנהגות תוקפנית.
הסיכון הגבוה ביותר מיוחס דווקא לילדים המפגינים נסיגה חברתית ואדישות, שכן הם נוטים להישאר "מתחת לרדאר" של מערכות החינוך והרווחה בהשוואה לילדים המפגינים התנהגות מפריעה.
מקור: TRT World and agencies
