ועדת השרים בישראל אישרה הצעת חוק שנויה במחלוקת שמטרתה להגביל את השתתפותה של מפלגתו החדשה של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט בבחירות הקרובות. את ההצעה יזם חבר הכנסת מהליכוד, אביחי בוארון, והיא קובעת כי בנט לא יוכל לגייס תרומות או להשתמש בכספי קמפיין עבור מפלגתו החדשה, כל עוד לא סילק את חובותיה של מפלגתו הקודמת במלואם.
על פי נוסח ההצעה, יו״ר מפלגה שהתפרקה בשבע השנים האחרונות לא יורשה לנהל קמפיין בחירות במסגרת חדשה לפני שיסדיר את חובות מפלגתו למדינה או לספקים. אף שהחוק אינו מונע ישירות את מועמדותו של בנט, הוא עלול לשתק את פעילות הבחירות של מפלגתו החדשה מבחינה כלכלית.
נפתלי בנט שעמד בראש מפלגת ימינה שהתפרקה לאחר קריסת הקואליציה בשנת 2022, הקים בשנת 2024 את המפלגה החדשה בשם הזמני "בנט 2026". לפי הדיווחים, ל"ימינה" חוב של כ־17 מיליון שקל (כ־5 מיליון דולר), ולמפלגת הבית היהודי, עמה שיתף פעולה בבחירות הקודמות, חוב נוסף של כ־3 מיליון שקל (913 אלף דולר). נתונים אלו מחזקים את ההערכה כי ההצעה נועדה לפגוע בבנט באופן אישי.
בנט הגיב בחריפות להצעת החוק וכינה אותה “חוק אנטי־דמוקרטי ופרסונלי”. לדבריו: “במקום להתמודד מולי בבחירות חופשיות, מפלגת הליכוד מנסה למנוע ממני להתמודד. אילו הם היו בטוחים בניצחונם, הם לא היו נזקקים לחקיקה אישית ורטרואקטיבית.”
בליכוד דחו את הביקורת. חבר הכנסת בוארון אמר:
“קודם תשלם את חובותיך לציבור, אחר כך תתחיל בקמפיין חדש. אין שום סיבה בעולם שמי שחייב 17 מיליון שקל ינהל קמפיין נוסף במיליונים על חשבון הציבור.
במשרד היועצת המשפטית לממשלה קבעו כי ההצעה “סותרת עקרונות יסוד של דיני הבחירות בישראל ופוגעת בזכות לבחור ולהיבחר.”
אישור ההצעה בוועדת השרים מעניק לה גיבוי ממשלתי, והיא צפויה לעלות להצבעה בכנסת. עם זאת, בציבור רואים במהלך זה צעד אישי שמכוון נגד בנט — שנחשב לפי הסקרים למתחרה המרכזי של נתניהו — מהלך שמעמיק עוד יותר את המתח בזירה הפוליטית לקראת הבחירות הקרובות.
