וושינגטון פרסמה ביום שישי את נוסח מסגרת תלת‑צדדית בין ישראל, לבנון וארצות הברית שמטרתה להסדיר סיום הלחימה שהפכה לחזית שנייה אלימה במלחמה במזרח התיכון.
להלן הדגשים מההסכם בן 14 הנקודות שחתום בבירת ארה"ב:
'שלום מתמשך'
ישראל ולבנון, בתמיכת ארצות הברית, ‘‘מאשרות את יעדן המשותף להשגת שלום וביטחון מתמשכים’’, נפתחת ההסכמה.
המדינות השכנות ‘‘מכריזות על כוונתן לסיים באופן סופי את הסכסוך, לטפל בסיבות היסוד שלו, וכך להכריז באופן פורמלי על סיום מצב המלחמה ביניהן.’’
'חיסול הנשק המוכח'
המסגרת קובעת כי יש להשיג ‘‘התקדמות בלתי הפיכה’’ לפתרון כל הנושאים בין ישראל ולבנון, בעוד השגת זאת תיעשה באמצעות ‘‘שיחות דו‑צדדיות ישירות, בתיווך ותמיכת ארצות הברית.’’
הכוחות המזוינים של לבנון (LAF) ‘‘ישיבו ריבונות אפקטיבית על כל שטחי לבנון, בכפוף לפרוק נשק מאומת של ארגונים חמושים שאינם מדינתיים ופירוק התשתיות הקשורות אליהם.’’
דבר זה יאפשר לכוחות הישראלים ‘‘להסיג את פריסתם באופן הדרגתי מחוץ לשטחי לבנון.’’ המסגרת תקבע את הצעדים ומנגנוני האימות לקידום התהליך.
'אזורי פיילוט'
הכוחות המזוינים של לבנון יקבלו ‘‘בהדרגה את האחריות הביטחונית המלאה והאפקטיבית באזורי פיילוט, שישמשו כמנגנון להסגות פריסתיות מבוצעות ומאומתות של הכוחות הישראליים ולפריסתם של כוחות ה‑LAF.’’
שני אזורי פיילוט התחלתיים הוסכמו על ידי שני הצדדים, ואזורי פיילוט עתידיים יוסכמו בהסכמה הדדית.
עם אישור פירוק הנשק של ארגונים חמושים שאינם מדינתיים, ובראשם חיזבאללה, ה‑LAF יישא באחריות הביטחונית המלאה באזורים אלה.
‘‘מיזמי שיקום בתמיכה בינלאומית יתחילו, ואזרחים לבנונים יוכלו לשוב בבטחה לאזורים אלה תחת שליטה בלעדית של רשויות המדינה הלבנונית’’, נמסר בהסכם. ‘‘ארצות הברית מתכוונת לעבוד בשיתוף צמוד עם שתי המדינות כדי לאמת ולתמוך בתהליך זה.’’
'קבוצות עבודה'
ממשלת לבנון לפי ההסכם מחזקת את מחויבותה לשחזור ריבונות מלאה על שטחה. היא תעשה זאת כדי ‘‘לבנות מחדש את המונופול של המדינה על שימוש בכוח, להשיג פירוק מלא ומאומת של כל ארגונים חמושים שאינם מדינתיים, ולהבטיח כי לא תהיה להם שום תפקיד צבאי או ביטחוני ולא יכולות חמושות בכל רחבי לבנון.’’
לבנון מבקשת את תמיכת הקהילה הבינלאומית ובמיוחד של השותפים הערביים, תחת הנהגת ארצות הברית, לצורך זאת.
עוד צוין כי ישראל ולבנון ייסדו ‘‘קבוצות עבודה כדי לנסח את ההסכם המלא, המקיף לשלום וביטחון’’ ביניהן, ו’’יכנסו מיד למסלולים משלימים של מעורבות ישירה מתמשכת, בהקלת ארצות הברית.’’
'אין שאיפות טריטוריאליות'
ישראל מצידה מציינת כי פעולותיה הצבאיות בלבנון ‘‘הינן אך ותו‑כה תוצאה של ההתקפות, האיום והרצון העוין של ארגונים חמושים שאינם מדינתיים, ובמיוחד חיזבאללה.’’
‘‘סיום האיום הזה’’, בדגש על פירוק נשק של ארגונים כאלה ו’’סדרי ביטחון נוספים שיוסכמו בין שתי המדינות’’, יביאו להסרת הצורך העתידי בפעולה או בנוכחות צבאית ישראלית בלבנון, לשון ההסכם.
הודגש גם כי ‘‘ממשלת ישראל מצהירה כי אין לה שאיפות טריטוריאליות בלבנון.’’
ישראל ממשיכה לשהות באזורים בדרום לבנון, חלקם מוחזקים כבר עשרות שנים וחלקם נכבשו במהלך מלחמת 2023–2024. במהלך המבצע האחרון שלה התקדמו כוחות ישראלים למעלה מ‑10 קילומטרים (6.2 מייל) לתוך שטח לבנון.
מאז 2 במרץ 2026 המבצע הישראלי בלבנון גרם, לפי נתונים רשמיים לבנוניים, למותם של למעלה מ‑4,000 בני אדם, לפציעתם של למעלה מ‑12,000 ולעקירתם של למעלה ממיליון תושבים.
