השב"כ בחר להימנע מלחקור מרצה למתמטיקה מאוניברסיטת בר-אילן, שתכנן לבצע סדרת פיגועים ופיגועי טבח נגד אזרחים פלסטינים בערים ובכפרים של אדמות 1948.
במקום לפתוח בחקירה מקיפה כפי שנעשה דרך קבע נגד פלסטינים, העביר הארגון את הטיפול לידי המשטרה הישראלית לאחר תשאול קצר בלבד.
ההחלטה שלא לנקוט בצעדים נגד המרצה התקבלה למרות שלרשותו עמד נשק מורשה, והוא אף החל בצעדים מעשיים להוצאת תוכניתו לפועל, כולל סיורי שטח בעיירה אל-טובה אל-זנגריה שבגליל העליון.
גורמים המעורים בפרטים מתחו ביקורת חריפה על הטיפול הרפה של הארגון הישראלי, וציינו כי דרגים בכירים בשב"כ הורו באופן ישיר למנוע את מעורבות השירות בפרשה עוד בטרם נבדקו נסיבות המקרה.
מניעים פוליטיים
העדויות מצביעות על כך שהשב"כ הישראלי והמחלקה המופקדת על מעקב אחר קיצונים יהודים התחמקו במכוון מטיפול באירוע, ואף נמנעו מלהשתתף בפשיטה ובחיפוש שערכה המשטרה בביתו של המרצה.
המשטרה הישראלית מצידה נמנעה מפרסום הצהרה כלשהי בנושא ועיכבה את חקירת המקרה, זאת על אף שמעורב בו משה פייגלין, פוליטיקאי מן הימין הקיצוני הישראלי ויו"ר מפלגת "זהות".
במהלך החיפוש בביתו של החשוד נתפסה מחברת מבצעית בכתב יד, שכללה תוכניות מפורטות לביצוע מעשי טבח ולגיוס פעילים.
המרצה סימן במחברת את פייגלין כדמות מפתח שיש לפנות אליה לשם מימוש התוכנית, ופנה אליו מספר פעמים. המשטרה ציינה כי פייגלין ניסה תחילה להתעלם מן הפניות, עד שהבין כי החשוד מאיים עליו בסחיטה, ואז הוגשה תלונה רשמית.
רשת התמיכה
למרות הגשת התלונה, השב"כ הישראלי המתין יום ורציני נוסף בטרם זימן את המרצה לבירור קצר, שלאחריו הועבר מיד לידי המשטרה.
מחקירת המקרה עולה כי החשוד ניסה ליצור קשר עם דמויות ימין, אנשי תקשורת, ואנשי כוחות הביטחון הישראליים לשעבר במטרה לרתום אותם לתוכניתו הקטלנית.
סביב הניסיון לגייס תמיכה בציבור הישראלי, נחקרו עד כה מספר דמויות, בהן מגיש פודקאסט מן הימין הישראלי ואיש מודיעין לשעבר.
בנוסף, נחקרה בתו של המרצה, אשר שלחה לו הודעות תמיכה בתוכנית. למרות הממצאים והיקף המגעים של החשוד, רשויות החוק הישראליות החליטו שלא לחקור את שאר המעורבים כחשודים בפרשה.
מקור: TRT World and agencies
