ראש ממשלת בנימין נתניהו הודיע אמש (רביעי) בהצהרה קצרה על חתימת עסקת גז חדשה בין ישראל לבין מצרים, בשיתוף חברה אמריקנית ושותפויות ישראליות.
לפי נתניהו, היקף העסקה מוערך בכ־112 מיליארד שקל, ומתוכם כ־58 מיליארד שקל אמורים להגיע לקופת המדינה הישראלית לאורך תקופת ההפקה.
נתוני ההסכם כפי שהוצגו, בשנים הראשונות ישראל צפויה לקבל כ־חצי מיליארד שקל בשנה, ולאחר השלמת השקעות בתשתיות — ההכנסות עשויות להגיע לכ־6 מיליארד שקל בשנה.
נתניהו ציין כי אישר את העסקה לאחר "הבטחת אינטרסים ביטחוניים", אך לא פירט מהן ההתחייבויות שנכללו במסגרת זו.
ההסכם נחתם לאחר שארה"ב מילאה, על פי הדיווחים, תפקיד משמעותי בלחץ שהופעל על שר האנרגיה הישראלי אלי כהן ונתניהו לחתום על ההסכם עם מצרים.
כחלק מהלחץ האמריקאי לשבור את עקשנותה של ישראל, שר האנרגיה האמריקאי כריס רייט אף ביטל ביקור בן שישה ימים בישראל באוקטובר, לאחר שכהן סירב לחתום על ההסכם.
העניין של וושינגטון בהסכם נובע מרצון לדחוף את ישראל ומצרים ליחסים חמים יותר באמצעות אינטרסים כלכליים משותפים, כך דיווח אתר Axios בתחילת החודש. ככזה, דיווח האתר כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ביקש לתווך בפגישת פסגה בין נתניהו לבין עמיתו המצרי, הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי.
על מנת לשכנע את א-סיסי להשתתף בפגישה כזו, אמר אקסיוס כי ישראל תידרש לבצע שורה של ויתורים — כולל חתימה על הסכם גז אסטרטגי עם קהיר.
