סוריה גינתה בחריפות ביום ראשון את עבודות החפירה שמבצעת ישראל סמוך לקו ההפרדה עם הגולן הסורי הכבוש, וכינתה אותן ״הפרה בוטה״ של הסכם הפרדת הכוחות מ-1974.
בהודעה רשמית גינה משרד החוץ הסורי את העבודות במסגרת הפרויקט המכונה ״סופה 53״ (Sufa 53), לאחר שכוחות ישראליים חידשו את עבודות החפירה ממערב לכפר אל-עשה, באזור הכפרי בדרום מחוז קונייטרה.
המשרד אמר כי העבודות הן חלק מההפרות הישראליות המתמשכות באזור החיץ שנקבע במסגרת הסכם הפרדת הכוחות.
״המשך הגישה התוקפנית של הכיבוש הישראלי, המלווה בתקיפות ובחדירות קרקעיות, מהווה איום ישיר על הביטחון והיציבות באזור ופוגע במשפט הבינלאומי״, נמסר בהודעה.
המשרד קרא לקהילה הבינלאומית לנקוט צעדים מרתיעים כדי לעצור את הפעולות ולמנוע את הישנותן.
סוריה שבה ומדגישה את ריבונותה
משרד החוץ חזר והדגיש את זכותה של סוריה לממש ריבונות מלאה על כל שטחה, בהתאם למשפט הבינלאומי ולהחלטות האו״ם הרלוונטיות.
הוא קרא לקהילה הבינלאומית למלא את חובותיה המשפטיות והמוסריות בהגנה על ריבונותן של מדינות ובכיבוד גבולותיהן.
לפי ערוץ הטלוויזיה הסורי אל-אח'באריה, פרויקט ״סופה 53״ כולל חפירת תוואי והקמת דרך צבאית לאורך קו ההפרדה בתוך אזור החיץ.
ישראל החלה בעבודות על הפרויקט באמצע 2022 סמוך לחאדר שבצפון קונייטרה. בהמשך הורחב התוואי דרך ג'בתא אל-ח'שב, אל-חמידיה, אל-קחטאניה, רוויחינה, ביר עג'ם ובריקה.
הנתיב ממשיך דרומה דרך אל-עשה לעבר נקודת מפגש הגבולות של סוריה, ירדן והשטחים שבשליטת ישראל.
הרחבת התשתיות הצבאיות
במסגרת הפרויקט סלל הצבא הישראלי דרך צבאית ברוחב של כ-8 מטרים, שבצדדיה סוללות עפר בגובה של עד כ-5 מטרים, לפי הערוץ הסורי. לאורך התוואי הוקמו גם עמדות תצפית ומוצבים צבאיים.
לפי דיווחים סוריים, כוחות ישראליים התקדמו במקומות מסוימים בין 300 ל-1,000 מטרים מעבר לקו הפסקת האש. עבודות הבנייה הצבאיות הואצו בסוף 2024, וביתר שאת לאחר נפילת משטרו של בשאר אל-אסד.
תושבים באזור אמרו בעבר לסוכנות אנאדולו כי הרחבת הפרויקט הפכה אלפי דונמים של קרקע חקלאית באזור קונייטרה לבלתי ניתנים לעיבוד או למרעה, וכן פגעה בזרימת המים ובתוואי הטבעי של האזור.
מאז נפילת משטר אסד ב-8 בדצמבר 2024 הרחיבה ישראל את פעילותה הצבאית בסוריה והכניסה כוחות לאזור החיץ בגולן ולעמדות סמוכות.
דמשק דורשת את נסיגת הכוחות הישראליים מהשטחים שעליהם השתלטו לאחר נפילת אסד ומדגישה את מחויבותה להסכם הפרדת הכוחות מ-1974. ישראל אומרת כי פעילותה באזור נובעת משיקולים ביטחוניים.
