ישראל וארצות-הברית תקפו את איראן בסוף השבוע שעבר, וכתוצאה מכך נרשמו זעזועים בשווקים הגלובליים ועלייה בחששות הכלכליים בקרב משקיעים.

השווקים היו סגורים במהלך המתקפות הראשוניות, לכן התגובה המלאה הראשונה של המשקיעים נרשמה ביום שני, 2 במרץ 2026.

האי-ודאות לגבי משך הסכסוך והסיכון להפרעות באספקת האנרגיה העולמית הפכו את המסחר לתנודתי במידה ניכרת.

ביום רביעי שוקי המניות באסיה צנחו ליום השלישי ברציפות, זאת בזמן שמחירי הנפט זינקו על רקע החרפת התקיפות של ארה"ב וישראל נגד איראן.

קוריאה הדרומית ותאילנד עצרו זמנית את המסחר לאחר שמדדי המניות שלהם צללו ביותר מ-8%, והופעלו מעצורים אוטומטיים שנועדו למתן מכירות פאניקה.

הקוספי של קוריאה הדרומית, הבורסה המרכזית, שיקף את תחושת השבריריות בשוק ורשם אחת מהירידות החדות בטווח של יומיים בעשורים האחרונים, בדומה למשבר הפיננסי של 2008.

הקוספי נסגר בירידה של 12%, בעוד מדד ניקיי 225 ביפן ירד ב-3.5%.

מדד האנג סנג בהונג קונג ירד ב-2.5%, ומדד שנחאי בסין ירד במעט פחות מאחוז, בחלקו מקוזז על ידי מקורות אנרגיה חלופיים.

שווקים אסייתיים נוספים ירדו גם הם, כולל מדד TAIEX של טייוואן שצנח ביותר מ-4%, מדד NIFTY 50 של הודו שירד בכ-2%, ותאילנד שבה המסחר הוקפא זמנית.

שווקים מערביים

החוזים העתידיים באירופה שיקפו את הירידות, כאשר מדד Stoxx 600 ומדדים נוספים הצביעו על מגמה שלילית.

שווקי ארה"ב הגיבו גם הם בחוסר שקט במהלך השבוע.

במהלך הלילה נמשכו התקפות אמריקניות וישראליות נגד איראן ולבנון, בעוד שטהרן ביצעה תקיפות תגמוליות לעבר ישראל ולמדינות המפרץ, כולל קטאר ואיחוד האמירויות.

ההפסדים בשווקים התפשטו על פני מגזרים: חברות טכנולוגיה גדולות כמו Samsung Electronics, SK Hynix ו-LG Electronics נפגעו, בעוד שענפי האנרגיה, ההובלה והלוגיסטיקה נשאו ברוב השחיקה.

כשהמלחמה נכנסת ליום החמישי שלה, המשקיעים מתכוננים לתנודתיות נוספת ולהפרעות פוטנציאליות באספקת האנרגיה העולמית.

השווקים נשארים במתח, כאשר המשקיעים עוקבים מקרוב אחרי ההתפתחויות במצר הורמוז ובאזור המזרח התיכון הרחב, בידיעה שכל הסלמה עלולה לערער עוד יותר את הסחר ואספקת האנרגיה.

איום על מעבר מצר הורמוז

ספינות בקרבת מצר הורמוז האסטרטגי, נתיב חיוני שנושא כמעט חמישית מנפט העולם, הוצבו בפני איומים מצד איראן, מה שהגביר עוד יותר את החשש בשווקים.

מחירי הנפט זינקו במידה ניכרת: ברנט קפץ עד כ-13% במסחר המוקדם והגיע ל-82 דולר לחבית (שיא של 14 חודשים), ו-WTI עלה באופן דומה לכ-72 דולר.

דיווחים צופים עליות אפשריות של מעל 100 דולר לחבית אם המלחמה תתארך.

ברנט זינק כמעט 2% ביום רביעי במסחר, והתקרב ל-80 דולר לחבית, כשהוא ממשיך מגמה עולה של יומיים בעקבות המתחים במזרח התיכון שהשפיעו על ציפיות שוק האנרגיה העולמי.

הנשיא האמריקני דונלד טראמפ הבטיח שצי ארה"ב יגן על נתיבי השיוט ויספק ביטוח סיכונים למיכליות — אך הבטחות אלה לא הקלו על חששות המשקיעים.

חברות שינוע ולוגיסטיקה ספגו את המכות הקשות ביותר: Pan Ocean, HMM ו-KSS Line צנחו בין 17% ל-19% על רקע עצירת התנועה הימית.

קוריאה הדרומית ורבות ממדינות העולם תלויות ביבוא דלקים מאובנים, עובדה שמעמידה את הכלכלה בסיכון מוגבר כתוצאה מהסכסוך המתמשך.