ארצות הברית, ישראל ולבנון הסכימו להתחיל במשא ומתן ישיר לאחר מפגש תלת־צדדי במחלקת המדינה בוושינגטון, די.סי.
במפגש, שאירח מזכיר המדינה של ארצות הברית מרקו רוביו ובהשתתפות שגרירת לבנון נדה חמדה ושגריר ישראל יחיאל לייטר, התקיימו "דיונים פוריים" על צעדים לקראת יזימת שיחות ישירות, אמר דובר מחלקת המדינה טומי פיגוט בהצהרה.
ההצהרה נמסרה כי "כל הצדדים הסכימו לפתוח במשא ומתן ישיר בזמן ובמקום שייוחסו ביניהם", והוסיפה כי ארצות הברית הביעה את תקוותה שהשיחות יוכלו להרחיב את היקף ההסכם מ-2024 ולהביא ל"הסכם שלום מקיף".
וושינגטון הבהירה שכל הסכמה להפסקת הלחימה חייבת להיות בין שתי הממשלות, בתיווך אמריקאי, ולא דרך מסלול נפרד.
על פי ההצהרה, ישראל הביעה תמיכה בפירוק נשק של ארגונים מזוינים שאינם מדינתיים ובפירוק תשתיות מיליטנטיות בלבנון.
לבנון חיזקה את הדגש על הצורך הדחוף ביישום המלא של ההסכם מנובמבר 2024, וקראה להפסקת אש ול"צעדים קונקרטיים" לטיפול במשבר ההומניטרי שהולך ומחריף במדינה.
מגע דיפלומטי ישיר
השיחות, שהן המגע הדיפלומטי הישיר הראשון בין שתי המדינות מזה למעלה מ-30 שנים, התקיימו בזמן שישראל ממשיכה במתקפה אווירית וקרקעית בדרום לבנון.
רוביו אמר לעיתונאים כי השיחות מסמנות את תחילת "תהליך", וציין כי פתרון בר־קיימא יידרש זמן אך עשוי לסלול את הדרך ל"שלום קבוע".
"כל המורכבויות של הנושא הזה לא ייפתרו בשש השעות הקרובות, אבל אנחנו יכולים להתחיל להתקדם", אמר.
הצבא הישראלי הרחיב את מתקפתו ברחבי לבנון ב-2 במרץ, חרף הסכם הפסקת האש שנכנס לתוקף בנובמבר 2024.
על פי הרשויות הבריאות הלבנוניות, מאז נהרגו לפחות 2,089 בני אדם.
חיזבאללה דחה את המשא ומתן המתוכנן, כינה אותו "חסר תועלת" וקרא לממשלה להתמודד מול ה"אגרסיה" הישראלית.
ישראל מחזיקה אזורים בדרום לבנון — בחלקם במשך עשרות שנים ובאחרים מאז העימותים הקודמים.
