יעל אדר, אם החייל תמיר אדר שנרצח בשבי בעזה, שברה שתיקה ותקפה בחריפות את ממשלת ישראל.
לדבריה, ההסכם שנחתם לאחרונה במצרים להשבת החטופים והגופות הוא "בגידה של ממש" במשפחות, הסכם שאיפשר לממשלה להציג הישג דיפלומטי מזויף, אך בפועל הותיר עשרות גופות מאחור.
על פי הנתונים, מתוך 28 גופות של ישראלים, רק ארבע הוחזרו. יתר הגופות נותרו בעזה, כאשר ממשלת ישראל מודה כי חלקן כלל לא ידוע היכן נמצאות.
היא הוסיפה כי "הממשלה עסוקה בהצגה תקשורתית, לא בהשבת יקירינו". לדבריה, שוויו של שבוי חי נקבע בעשרות אסירים פלסטינים, אך גופתו של הרוג ישראלי נמדדת בערך נמוך בהרבה, עדות, לדבריה, לזלזול הרשויות במשפחות השכולות.
ההסכם נחתם במצרים לאחר 22 חודשי רצח עם בעזה, שהותירו את המובלעת הרוסה ומוכת אסון. אף שהממשלה הישראלית מציגה אותו כהישג, גורמים בינלאומיים וארגוני זכויות אדם טוענים כי מדובר בהסדר חלקי שנועד בראש ובראשונה לשקם את דימויה של ישראל לאחר מלחמה שהובילה להרס עצום ולביקורת עולמית גוברת.
אדר סיכמה את דבריה בקריאה נוקבת: "הממשלה הזו בגדָה במשפחות. היא לא נאבקת למען יקירינו, אלא למען הישרדותה הפוליטית. עד שלא תחזור כל גופה, לא תהיה כאן מנוחה ולא פיוס."
המשפחות מאשימות באופן נוקב כי ממשלת ישראל פשוט לא דואגת לחייליה, לטענתן, ההנהגה שולחת חיילים למלחמות במצבים מסוכנים ומוותרת על חייהם כאשר זה נוח פוליטית, בכך שגורמת לכך שלא יישארו בחיים בעזה ולא תידרש לבצע הסדרים רחבים לשחרורם.
כאשר חיילים נהרגים, לפי הטענות הללו, הממשלה אינה מעניקה להם את תשומת הלב והאחריות הראויה; משפחות רבות חשות שננטשו ושאין למדינה מנגנון רגיש ואפקטיבי להבטיח כבוד להשבת גופות יקיריהם.
מקור: TRTWorld and agencies
