מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם, הצהיר כי הארגון שלו נשאר פתוח לשלום, אך הבטיח שלא להתפרק מנשקו או לסגת מהמאבק בישראל, כל עוד הכיבוש הישראלי בדרום לבנון נמשך.
בנאום טלוויזיוני, דחה קאסם כל קריאה להתפרקות חיזבאללה מנשקו.
הרשויות בלבנון חזרו בחודשים האחרונים על הצורך להעמיד את כל הנשק תחת שליטת המדינה.
באפריל, הנשיא ג'וזף עאון אמר כי פירוק חיזבאללה מנשקו ידרוש דיאלוג ותנאים פוליטיים מתאימים.
קאסם התעקש שישראל חייבת למלא את השלב הראשון של הסכם הפסקת האש על ידי סיום הפרות האוויר, הפסקת פעולות האיבה, נסיגה מלאה משטח לבנון, החזרת שבויים ואפשרות להתחיל בשיקום.
רק לאחר מכן, לדבריו, ניתן יהיה להתקדם בצעדים ליישום החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם.
החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, שאומצה בשנת 2006, קוראת להפסקת אש קבועה ולהקמת אזור חיץ מפורז לאורך הגבול.
לחץ בינלאומי, במיוחד מצד ארצות הברית, גבר על לבנון לפרק את הזרוע הצבאית של חיזבאללה. אך ביום שבת, הנשיא הלבנוני אמר לשר החוץ הבריטי, דיוויד למי, כי הכיבוש הישראלי של שטח לבנון "מסבך את יכולת המדינה להפעיל ריבונות מלאה ולשלוט באופן בלעדי על הנשק."
ישראל פתחה במתקפה רחבת היקף על לבנון ב-8 באוקטובר 2023, שהסלימה למלחמה כוללת עד 23 בספטמבר 2024. הסכסוך גבה את חייהם של יותר מ-4,000 בני אדם, פצע מעל 17,000 וגרם לעקירת כמעט 1.4 מיליון איש, לפי נתונים רשמיים.
כוחות ישראליים ביצעו תקיפות כמעט יומיומיות בדרום לבנון, בטענה שהן מכוונות לפעילות חיזבאללה, למרות הסכם הפסקת האש שנחתם בנובמבר בין ישראל ללבנון. ההסכם סיים חודשים של לחימה חוצת גבולות בין ישראל לארגון הלבנוני.
הרשויות בלבנון דיווחו על כמעט 3,000 הפרות של הפסקת האש מצד ישראל, כולל מותם של לפחות 225 בני אדם ופציעתם של יותר מ-500, מאז נחתם ההסכם.
במסגרת הסכם הפסקת האש, ישראל הייתה אמורה לסגת לחלוטין מדרום לבנון עד 26 בינואר, אך המועד נדחה ל-18 בפברואר לאחר שישראל סירבה לציית. ישראל עדיין מחזיקה נוכחות צבאית בחמישה מוצבים בגבול.
מקור: סוכנות הידיעות אנאדולו (AA)
