השב"כ הודיע כי לא יצמיד אבטחה ישירה לראש מפלגת "ישר", גדי איזנקוט, רמטכ"ל צבא הכיבוש לשעבר.
ההחלטה התקבלה בניגוד להמלצת הוועדה המייעצת לאבטחת אישים של המנגנון הישראלי. במקום זאת, ראש הארגון, דוד זיני, קבע כי ראשי המפלגות במערכת הפוליטית הישראלית יורשו להעסיק חברות אבטחה פרטיות שיוסמכו לשאת נשק.
ההנחיות החדשות של שב"כ מאפשרות לחברות האבטחה הפרטיות שיישכרו על ידי ראשי המפלגות לשאת נשק גם בהיעדר מידע מודיעיני על איום קונקרטי.
במקביל, מנגנוני המודיעין הישראליים יספקו מעטפת פיקוח וליווי מודיעיני שכוללת ניטור מתמיד ובניית תמונת מצב איומים סביב הדמויות הפוליטיות.
התיאום ההדוק בין האגפים הביטחוניים לבין החברות הפרטיות נועד לשמור על שליטה מלאה בנעשה בזירה הפנימית, תוך הצגת מצג של הערכת מצב תקופתית לבחינת רמת הסיכון.
לפני כחודש המליצה הוועדה המייעצת לאבטחת אישים להצמיד אבטחה לאיזנקוט, בעוד שסירבה לבקשה דומה עבור יאיר גולן, ראש מפלגת "הדמוקרטים" ומפקד בכיר לשעבר בצבא הכיבוש.
ההמלצה הועברה לוועדת השרים לענייני שב"כ בראשות שר המשפטים הישראלי יריב לוין, אך בהיעדר שרים נוספים בדיון, הכריע לוין להעביר את ההכרעה הסופית לידיו של ראש שב"כ עצמו.
המהלך לבחינת האבטחה החל בעקבות פנייתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית הישראלית, נעם סולברג.
סולברג ציין כי ראש שב"כ עדכן אותו שאין כל מידע מודיעיני המצביע על כוונה לפגוע באיזנקוט, ולפיכך אין עילה לכנס את ועדת השרים. מוועדת הבחירות נמסר כי הסמכות הבלעדית לקבלת ההחלטה נותרה בידי ראש שב"כ.
הימנעות המנגנון מהצמדת אבטחה ממלכתית לדמות פוליטית מרכזית משקפת את האופן שבו רשויות הכיבוש מנהלות את משאביהן הביטחוניים תוך ניטור רציף של המערכת הפוליטית.
מקור: TRT World and agencies
