בריאיון שערך עיתונאי Ynet נדב איל עם ג'וש גרינבאום, היועץ הבכיר במועצת השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אמר גרינבאום כי ממשלת ישראל מעכבת את יישום תוכנית 20 הנקודות לשיקום עזה ולפירוק חמאס מנשקו.
גרינבאום מונה לתפקידו בידי טראמפ, ועד לפני פחות משנה עבד גם בבית הלבן, תחילה בצוותו של ג'ארד קושנר.
לדברי גרינבאום, בשבוע שעבר הגיעו שוב נציגי מועצת השלום לישראל עם מצגת שנועדה להציג בפני גורמים ישראלים את חומרת המצב ואת הדחיפות בקידום התוכנית.
תוכנית 20 הנקודות זכתה לתמיכה בינלאומית רחבה ואף עוגנה בהחלטה מחייבת של מועצת הביטחון של האו"ם. אולם, יותר משנה לאחר הכרזת הפסקת האש והשבת החטופים, יישומה מתקדם באיטיות.
במצגת שהציגו אנשי המועצה נכללה שקופית שכותרתה "חלופות אחרות לעזה", ובה הוזכרו אפשרות להעברת הטיפול בנושא לממשל אמריקאי ולקונגרס עתידיים, למועצת הביטחון של האו"ם – אולי באמצעות אונר"א – או לרשות הפלסטינית.
במצגת צוין גם כי ישראל לא סיפקה התחייבויות מקבילות, ולכן לא ניתן לבחון את רצינות התחייבותו של חמאס להתפרק מנשקו.
גרינבאום הביע תסכול מהעיכובים והבהיר כי הסבלנות של מועצת השלום הולכת ואוזלת. "היינו מאוד-מאוד סבלניים ונתנו לישראל את המרחב שלה.
אבל מתסכל אותנו שעכשיו, כשהבחירות מאחורינו – גם אם הן לא נגמרו בקואליציה ברורה – ישראל לא מתקדמת בהתחייבויות שראש הממשלה נתניהו הבטיח לנשיא טראמפ", אמר.
לדבריו, מדובר בצעדים שממשלת ישראל יכולה לנקוט כבר כעת: חתימה על הסכם שיאפשר את פעילות כוח הייצוב הבינלאומי בעזה, מתן אפשרות לפלסטינים המיועדים להשתלב בכוח השיטור המקומי לצאת למצרים לצורך הכשרה, והזרמת סיוע הומניטרי לעזה לקראת החורף.
גרינבאום הדגיש כי העיכוב אינו נובע מקשיים ביישום התוכנית, אלא מהיעדר הסכמות פוליטיות בישראל. "אנחנו, מילולית, לא יכולים לעשות את העבודה שהצדדים הטילו עלינו, בגלל פוליטיקה", אמר.
הוא הוסיף כי בכירי מועצת השלום והממשל האמריקאי השקיעו מאמצים ומשאבים בתהליך, אך אינם מעוניינים להמשיך לבזבז זמן אם ישראל אינה מתכוונת לעמוד בהתחייבויותיה.
"אם ההנהגה הפוליטית הזו אומרת שאיננה רוצה עוד לכבד את מה שהתחייבו לו, רק תודיעו לנו", אמר גרינבאום. לדבריו, במקרה כזה ניתן יהיה להחזיר את המנדט על עזה לאו"ם או לאפשר לממשל האמריקאי הבא לקבוע מדיניות חדשה.
הוא הבהיר כי תוכנית 20 הנקודות היא תוכנית כוללת, וכי ישראל אינה יכולה לבחור אילו סעיפים לקיים ואילו לא. לדבריו, "זה מה שישראל חתמה והתחייבה לו".
התחייבות חמאס לפירוק מנשק – למבחן המציאות
בתשובה לשאלתו של נדב איל אם מועצת השלום סבורה שממשלת ישראל נסוגה מהתחייבויותיה, השיב גרינבאום כי המועצה נמצאת בקיפאון, אף שחמאס הסכים בעל פה להתקדם בתהליך ולהתפרק מנשקו.
לדבריו, גורמים פוליטיים בממשלת נתניהו מונעים את בחינת נכונותו של חמאס לעמוד בהתחייבות.
גרינבאום הדגיש כי אין פירוש הדבר שמועצת השלום נותנת אמון בחמאס.
"יש לנו הבנה מפוכחת של מהו חמאס. אנחנו מנסים לוודא שכל צד יעמוד במילתו. בנינו את כל התהליך כך שלא יהיה מותנה באמון ותקווה – אלא בביצוע ותוצאות. אף אחד לא צריך להסביר.’’
למצב ההומניטרי בעזה לקראת החורף
גרינבאום הזהיר מפני משבר הומניטרי חמור, והצביע על השיטפונות שכבר פגעו באזורים שבהם חיים עקורים פלסטינים באוהלים, ללא חשמל, מים זורמים ותשתיות בסיסיות.
לדבריו, ישראל צריכה להיענות לקריאות הקהילה הבינלאומית ולאפשר לסיוע ההומניטרי לזרום לעזה באופן מיידי, כדי למנוע את החרפת המצוקה עם בוא החורף:
"בין אם ישראל אוהבת את זה ובין אם לא, היא הכוח ששולט בשטח... והיא זו שצריכה להתמודד עם המשבר ההומניטרי האמיתי הזה לקראת החורף ולמנוע אותו", אמר.















