הבדיקה חשפה ליקויים משמעותיים בהגנה הפיזית מפני מתקפות רקטות וטילים על העורף.

יותר מ-11% מהמקלטים הציבוריים נחשבו בלתי שמישים, ותהליכי פיקוח ותחזוקה צוינו כ"נדירים" בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה. על פי הדו"ח, פיקוד העורף עצר את השלב השני של תוכנית ההגנה שלו לרשויות המקומיות לפני שנים מבלי ליצור תוכנית חלופית.

הדו"ח הדגיש גם חוסר מוכנות בתחום החינוך. 

נאמר כי אסטרטגיית הלמידה הדיגיטלית הלאומית לאחר מגפת הקורונה לא הושלמה, ולכן תשתית החינוך מרחוק השתנתה מאוד בין רשויות מקומיות. נכון למרץ 2024 דווח כי יותר מ-466,000 תלמידים לומדים בבתי ספר ללא הגנה מספקת.

הביקורת זיהתה גם בעיות במנגנוני הפיצויים. צוין כי חלק מהתשלומים התעכבו עד 3 חודשים, וערעורים נמשכו בממוצע יותר משנתיים עד שיסייעו להם.

בתגובתו לדו"ח, הצהיר צבא ישראל כי פיקוד העורף מחזק את ההגנה האזרחית על ידי "למידה ושיפור"; האחריות להגנה מוטלת במידה רבה על בעלי הנכסים והרשויות המקומיות.

הדו"ח פורסם על רקע דיונים מתמשכים בנוגע לאחריותיות לפיגועי ה-7 באוקטובר. הדו"ח ציין כי בית המשפט העליון השעה זמנית את הפיקוח בכמה תחומים, בעוד שהממשלה לא הצליחה להקים ועדת חקירה ממלכתית.

במהלך תהליך זה, במקום להמתין לפתרון סכסוכים משפטיים ופוליטיים, בחר רואה החשבון לפרסם ביקורות אזרחיות שהושלמו עם סיום השלמתן. אנגלמן אמר כי הממצאים הדגימו את החשיבות הקריטית של ביקורת עצמאית, במיוחד במצבי חירום ממושכים.