בית המשפט העליון של המשטר בתל אביב הסיר ביום חמישי את צו איסור הפרסום מעל שמו של אסף שמואלביץ'.
שמואלביץ' מואשם בריגול, מסירת מידע סודי, הונאה וחדירה לשטח צבאי סגור, עבירות שלטענת התביעה בוצעו בימי הבלבול והגיוס ההמוני לאחר 7 באוקטובר.
לפי כתב האישום, שמואלביץ' הצליח להיכנס לבסיס הפיקוד הדרומי בבאר שבע כשהוא מציג עצמו כקצין מילואים, לנצל את הכאוס ששרר במערכת הצבאית, לשכנע אלוף־משנה לחתום על מסמכי גיוס, ולהשתלב במשך כשבוע בדיונים מבצעיים רגישים ביותר, ללא הסמכה וללא סיווג מתאים.
עוד נטען כי רשם במחברת פרטים מודיעיניים, תוכניות פעולה ונתונים מסווגים, ואף שוחח על מידע רגיש עם חיילים נוספים וניסה להקים "צוות מודיעין" לא רשמי שפעל כביכול כחלק מהמאמץ המלחמתי.
השופטת גילה כנפי־שטייניץ כתבה בהחלטתה כי המעשים המיוחסים לו בוצעו ב"מצב חירום לאומי חסר תקדים", וכי הציבור זכאי לדעת על פרצה כה חמורה במערך הביטחוני.
עם זאת, בית המשפט קיבל את עמדת המדינה והותיר בעילום שם את הקצינים הבכירים, מדרגת אלוף משנה ומעלה, שהיו מעורבים בפרשה, בטענה לחשש לפגיעה בביטחון המדינה ולסיכון אישי, לרבות חשש להליכים משפטיים בחו"ל.
שמואלביץ' טען כי חשיפת שמו מסכנת את חייו בשל "מסע ציד" ברשתות החברתיות, אך בית המשפט דחה את טענותיו, בין היתר משום שהועלו רק בשלב הערעור, וכי הוא מוחזק כיום במעצר בתנאי אשפוז.
השופטת ציינה גם כי שמו כבר הופיע ברשת, ברשתות החברתיות ואף בהחלטות שיפוטיות פומביות אחרות.
משפחתו של שמואלביץ' דוחה את תיאורו כ"מרגל ובוגד" וטוענת כי יצא מביתו ב־7 באוקטובר כ"פטריוט ישראלי" שביקש להתגייס למאמץ המלחמתי. לדבריהם, הוא נכנס לבסיסי הצבא כמילואימניק, השלים הליך גיוס, שירת 11 ימים וקיבל אישור מגורמים בכירים בפיקוד הדרום. לשיטתם, לכל היותר מדובר בעבירת אבטחת מידע שהיה צריך לטפל בה במסגרת משמעתית פנימית, ללא ייחוס כוונת זדון או התחזות לאדם אחר.
חוות דעת רפואית, שאושרה גם על ידי המדינה, קבעה כי שמואלביץ' לא היה כשיר נפשית בעת האירועים. למרות זאת, הוא בחר להמשיך בהליך המשפטי מתוך אמונה כי יזוכה וכי האישומים נגדו יתמוטטו.
סגן השר אלמוג כהן, שנאבק להסרת צו איסור הפרסום, ניצל את ההחלטה כדי לתקוף את בית המשפט העליון וכינה את השופטים "מנותקים".
לדבריו, "רק" אחרי 838 ימים הותר לפרסם את שמו של שמואלביץ', שלטענתו הגיע בימי 7 באוקטובר עם טלפון נייד מוסתר בבגדיו כדי לתעד חומרים רגישים ממתחם הפיקוד התת קרקעי בדרום.
כהן רמז לקיומו של "קרחון" רחב יותר, וטען כי יש לחשוף מי "הפעיל" אותו, מה היו מניעיו, ומדוע הופיע שמו של האלוף (מיל') יאיר גולן במחברותיו ובשיחותיו.
חשיפת שמו של שמואלביץ' ללא חשיפת שמות הקצינים הבכירים שהכשירו את נוכחותו בבסיס, מדגישה את פערי הכוח בתוך המערכת ואת האופן שבו האחריות הציבורית נוטה ליפול על החוליות החלשות יותר, בעוד הדרגים הבכירים נותרים מאחורי מסך של אנונימיות משפטית וביטחונית.
מקור: TRT World and agencies
