ישראל הכריזה בגלוי על תוכניות לכבוש רצועות מדרום לבנון עד נהר הליטאני, בהצהרתה הברורה ביותר עד כה על שאיפות טריטוריאליות שמעבר לגבול.
שר הביטחון ישראל כץ אמר שכוחות ישראליים ישתלטו על אזורים המתפרסים כ-30 ק"מ צפונה, יבססו נוכחות צבאית קבועה וימנעו מתושבים לחזור לחלקים מהדרום.
כץ אמר שהכוחות כבר פועלים כדי לאבטח את מה שהוא תיאר כ”קו הגנה קדמי”, מכוונים לעמדות המקושרות לחזבאללה, אך גם מפקחים על הריסת בתים ותשתיות באזורים הנפגעים.
הרחבת הכיבוש וחששות משפטיים גוברים
הערות אלה מצביעות על שינוי מפשיטות מוגבלות מעבר לגבול לאסטרטגיית כיבוש רחבה יותר, ומשוות את המצב להתקפה הישראלית בעזה, שבה אזורים נרחבים סמוכים לגבול פונו מאוכלוסייה אזרחית.
כוחות ישראליים החריבו גשרים והאיצו בהריסת בתים בדרום לבנון, פעולות שנתפסות על ידי רבים כמעוררות דאגה קשה מבחינה משפטית בינלאומית, שכן הדין הבינלאומי אוסר תקיפה של תשתיות אזרחיות וגירוש כפוי.
הצהרתו של כץ כי “לא יכולים להיות בתים או תושבים” באזורים המיועדים עוררה דאגה נוספת לגבי שליטה טריטוריאלית לטווח הארוך.
במקביל, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר ביום שני כי ישראל צריכה להרחיב את גבולה עם לבנון עד לנהר הליטאני, עמוק בתוך דרום המדינה.
דבריו היו המפורשים ביותר עד כה מצד גורם בכיר בממשלה על כוונה להשתלט על שטח לבנוני, במסגרת המערכה שישראל מתארת כמאבק נגד חזבאללה הנתמך בידי איראן.
הצהרה זו משתלבת עם ההתקפה הצבאית המתרחבת, שבמסגרתה כוחות ישראליים הפציצו גשרים והרסו בתים.
המחיר האנושי וההשלכות הדיפלומטיות
הרשויות בלבנון דיווחו כי יותר מ-1,000 בני אדם נהרגו ולמעלה ממיליון תושבים הועתקו, עם הרס נרחב בדרום ובחלקים מביירות.
ההסלמה גם מעמיסה על הדיפלומטיה האזורית. לבנון גירשה את שגריר איראן, מוחמד רזה שיבאני, בציון הפרות של נורמות דיפלומטיות, ובמקביל משכה את שגרירה מטהרן.
ההתפתחויות מתרחשות בשעה שאי־ודאות מעיבה על המאמצים לסיים את המלחמה הרחבה יותר שבה מעורבות ארצות הברית ואיראן, ואין נתיב ברור להורדת המתיחות.
מקור: TRT World and agencies
