אישרה ממשלת הכיבוש הישראלית הבוקר במשאל טלפוני דחוף הקצאה נוספת של מיליארד שקלים לטובת מה שהוגדר כ"רכש ביטחוני דחוף שאינו סובל דיחוי".
המקור התקציבי למזומנים אלו יופחת ישירות מתקציבי השנה הנוכחית ומתכנונים תקציביים המשתרעים עד לשנת 2029, כאשר הנטל העיקרי ייפול על כספי תוכנית החומש המיועדים לפיתוח ולרווחת הקהילה הפלסטינית בתוך שטחי 1948.
ההחלטה הבהולה ממחישה שוב כיצד משמשים משאבי האזרחים הפלסטינים כקופה קטנה למימון המנגנון הצבאי של הכיבוש.
הזרמות עתק לצבא
החלטה זו מגיעה בעקבות לחץ מתמשך מצד פיקוד צבא הכיבוש, שהזהיר מפני שחיקה בכשירותו המבצעית.
כחלק ממגמה זו, אישרה ועדת הכספים של הפרלמנט הישראלי בחודש שעבר העברת עתק של כ-15 מיליארד שקלים נוספים למשרד הביטחון ולצבא הישראלי.
הדיון התקציבי התקיים תחת כסות של שינויים תקציביים לשנת 2026, וזכה לאישור מהיר בשל הקרבה למועד הבחירות בישראל, תוך התעלמות מוחלטת מהצרכים האזרחיים הבסיסיים והגדלת הגירעון התקציבי.
חלוקת משאבים מופלגת
ניתוח הנתונים מעלה כי מתוך התקציבים המועברים, שלושה מיליארד שקלים נותבו למשרד הביטחון הישראלי תחת הסעיף העמום "הוצאות ביטחוניות שונות ותחבורה".
במקביל, כ-39 מיליון שקלים הועברו למנגנון "מתאם הפעולות בשטחים" – הזרוע האזרחית-צבאית שמנהלת את המצור והשליטה בחיי היום-יום של הפלסטינים בגדה המערבית ובעזה.
בנוסף, למעלה מ-11 מיליון שקלים הועברו תחת מעטה סודיות הדוק ללא שקפות ציבורית.
מנגד, ההשלכות הכלכליות של הרפתקאותיו הצבאיות של הכיבוש ממשיכות להכביד על המערכת הפיננסית.
כחלק מההעברות התקציביות, הוקצו 164 מיליון שקלים לביטוח הלאומי הישראלי למימון תשלומים לעובדים הוצאו לחופשה כפויה במהלך ההסלמה הצבאית מול איראן.
כמו כן, כ-801 מיליון שקלים הועברו למשרד האוצר הישראלי, ו-33 מיליון שקלים נוספים לרשות המסים ולחשב הכללי, כאשר עיקר הסכום – כ-630 מיליון שקלים – מיועד לכיסוי הגירעון התזרימי הנספג בקרן הפיצויים בעקבות התוקפנות הצבאית במסגרת מבצע "שאגת הארי".
מקור: TRT World and agencies
