אמנם לא ננקטו עדיין צעדים קונקרטיים במסגרת המשא ומתן הגרעיני בין איראן לארצות הברית, אך ההתפתחויות האחרונות מצביעות על כך שהאפשרות לפתרון הולכת ומצטמצמת.

בנאומו ב-19 בפברואר אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי בקרוב יתברר אם הסכם עם איראן אפשרי, והזהיר כי וושינגטון עשויה להיאלץ להחריף את צעדיה אם המשא ומתן ייכשל.

"אולי נצטרך לנקוט בצעדים נוספים, ואולי לא", אמר ביום חמישי בישיבת ההשבעה של מועצת השלום בוושינגטון, והוסיף כי המצב צפוי להתבהר "במהלך עשרת הימים הקרובים".

התפתחויות אלה מעלות שאלות לגבי תרחיש צבאי אפשרי באזור, בעוד נקודת עניין נוספת היא האופן שבו ישראל, הנחשבת לאחת התומכות החזקות ביותר בקו נוקשה כלפי איראן, נערכת.

על פי מידע המופיע בתקשורת הישראלית, תל אביב עורכת הכנות מקיפות לקראת ההשלכות הישירות והמגוונות של סכסוך אפשרי בין ארה"ב לאיראן.

עד כמה ישראל עשויה להיות מעורבת במלחמה?

מאז ינואר, הצבא הישראלי נמצא בכוננות גבוהה וביצע הכנות שונות לקראת תרחיש היפותטי שבו איראן עשויה לתקוף את ישראל ראשונה על רקע המתיחות המתמשכת בין טהרן לארצות הברית, כך דיווחה רשות השידור הציבורית "כאן".

לדברי החוקר העצמאי ד"ר גוקאן באטו, תל אביב לא תרצה להתערב צבאית מיד עם פרוץ המלחמה, אך אם תותקף ישירות, היא עשויה הפעם לקחת חלק במלחמה מבחינה צבאית.

"מבחינה צבאית, תקיפת ישראל היא אחד המנופים הצבאיים החשובים ביותר עבור איראן. יתר על כן, ניתן לצפות שאיראן תנהג באופן אגרסיבי יותר במלחמה זו, בניגוד למלחמה הקודמת".

לדברי היידאר אורוץ', מומחה למזרח התיכון, מידת המעורבות של ישראל בתהליך ומידת השפעתו עליה ישתנו בהתאם להיקף ולעוצמת המתקפה הראשונית של ארצות הברית.

"אם ארה"ב תבצע מתקפה גדולה ומקיפה, וכתוצאה מכך יושבתו כוחות המשמרות המהפכניות התומכים במשטר, ואם המשטר האיראני יופל בעקבות מחאות עממיות מבפנים, ישראל לא תהיה חשופה להתקפות איראניות, ולכן מעורבותה בתהליך תהיה מוגבלת מאוד."

אורוץ, לעומת זאת, סבור שאם לאיראן יש יכולת תקיפה שנייה, היא תתקוף את ישראל יחד עם מטרות אמריקאיות, וטוען כי "ייתכן שישראל תהיה צד ישיר במלחמה ואולי תתמודד עם המתקפה הגדולה וההרסנית ביותר בתולדותיה".

אמנם לא נגרמו אבדות רבות, אך במהלך מלחמת 12 הימים ביוני 2025, טילים בליסטיים ארוכי טווח של איראן פגעו בישראל פעמים רבות וחשפו את חולשותיה של ישראל במניעתם.

באטו, הטוען כי ישראל מנסה להתכונן לכך במיוחד, מזכיר גם כי מתבצעים הכנות צבאיות להמשך המבצעים ארוכי הטווח שראינו במלחמה הראשונה.

אורוץ' חולק את אותה הדעה בנוגע להכנות למערכת ההגנה האווירית, אך מוסיף כי רמת המוכנות של ישראל עשויה להשתנות בהתאם לצורה, למשך ולעוצמת ההרס של מתקפה אמריקאית אפשרית.

"במקרה של מתקפה קצרת טווח, ישראל עשויה להסתפק ברמת המוכנות הנוכחית שלה, אך אם המתקפה תתארך או שאיראן תפעיל יכולת תגובה שנייה, היא תזדקק לאמצעים נוספים כדי להתמודד עם הטילים הבליסטיים וההיפרסוניים אליהם תהיה חשופה. בהקשר זה, נראה כי אין מנוס מכך שהיא תבקש את תמיכתה של בעלת בריתה הקרובה ביותר, ארה"ב, כבכל עת."

כוחות הפרוקסי של איראן באזור

התקשורת המקומית מדווחת כי ישראל חוששת ממתקפת טילים מתואמת ומרובת חזיתות, הכוללת טילים בליסטיים, טילי שיוט ונחילי מל"טים, שיושקו לא רק מאיראן אלא גם מלבנון, עיראק, סוריה ותימן. מסיבה זו, מערכות הגנה רב-שכבתיות — כולל "חץ" ו"קלע דוד" — פועלות, על פי הדיווחים, בתנאי כוננות מוגברים.

באתו סבור כי האפשרות שכוחות הפרוקסי של איראן באזור, כגון חיזבאללה, קבוצות עיראקיות והחות'ים בתימן, יתקפו את ישראל, היא סבירה יותר מאשר מלחמת 12 הימים.

"התערבות באיראן, חיזבאללה וקבוצות עיראקיות "חשש לקיום והתרחקות" בחישוב, אם היא מתקרבת לחששות קיומיים, הפעם ישראל עלולה לעמוד בפני מלחמה אמיתית רב-חזיתית."

לעומת זאת, אורוץ' מעריך כי סבירותה של מתקפה כזו נמוכה, "מכיוון שישראל ממשיכה להפעיל לחץ על חיזבאללה, ולמרות שהארגון פרסם הצהרה בנושא, ידוע כי סדר העדיפויות שלו הוא לבנון וכי יכולותיו לתקוף את ישראל מוגבלות מאוד."

"מכיוון שגם שחקנים כמו רוסיה וסין, הנחשבים לבעלי ברית של איראן, לא יעמדו ישירות לצד איראן כדי לא להתעמת עם ארה"ב, ניתן להבין שאיראן נמצאת במצב הבודד והחלש ביותר שלה מאז 1979."

תיאום עם ארה"ב

בעוד התקשורת הישראלית מדווחת כי וושינגטון עשויה לספק תדלוק אוויר או תמיכה מבצעית למבצע ישראלי אפשרי, ישנם דיווחים המצביעים על כך שנדונים פרטים טכניים כגון נתיבי טיסה והיתרי מעבר אזוריים.

בהתייחסו לנושא זה, באטו מציין כי ישראל מספקת כעת למודיעין ולצבא האמריקאי את הידע שצברה באיראן לאורך השנים.

"במלחמה הראשונה, דמויות קריטיות ביותר, כולל מפקד הצבא הסדיר האיראני והמשמרות המהפכניות, היו יעד לתקיפה כבר בתחילת המלחמה. ניתן לומר שארה"ב תפיק תועלת מיכולת זו, בין אם ישראל תהיה מעורבת ישירות במלחמה ובין אם לאו".

אורוץ מזכיר שישראל מנסה לסכסך בין איראן לארה"ב מאז חשיפת תוכנית הגרעין האיראנית ב-2003. והוסיף: "אסור לשכוח שהאפשרות של מלחמה בין השתיים נמצאת כיום בשיאה, ובמקרה של מלחמה אפשרית בין ארה"ב לאיראן, ישראל תשיג את מטרתה, ועל פי חישוביה, תהיה הצד שירוויח ביותר מהמצב הזה".